עדי, אירית, נורית
רציתי לכתוב פוסט על דייטים…(הוא עוד יגיע ), אבל החלטתי בסוף לכתוב על סוג אחר של דייטים שבהרבה מקרים הוא אולי אפילו מרגש יותר.
אתמול ישבתי בערב כמעט ארבע שעות עם טלי. טלי שירתה יחד אתי ביחידה כשנה ובתקופה השירות שלנו לא היינו חברות. הכרנו, אבל לא היה בינינו שום קשר יותר מזה. "נפגשנו" לפני כשנתיים בפייסבוק, אבל פגישת מחזור של היחידה שלנו בצבא, השבוע, הולידה פגישה אמיתית. ישבנו אתמול ושוחחנו כאילו לא עברו יותר מ-40 שנה . כאילו היינו חברות מאז ומעולם ונדהמנו לגלות כמה דמיון יש במה שכל אחת מאיתנו עברה בכל השנים הללו. קווים משיקים שהפתיעו אותנו לגמרי. לא היה צורך לומר שנולדה כאן חברות חדשה וקרובה. היא פשוט באה לעולם בצורה הכי טבעית ולשתינו ברור שהיא כאן להישאר. בגיל 62 .
טלי
אתן יודעות איך זה שיושבות שתי נשים ואפילו יותר ומתחילות לדבר ותוך זמן קצר ממש נוצרת שם איזו אינטימיות , ללא קשר לנושא השיחה ודברים אישיים מונחים פתאום על השולחן ונוצרת שם דינמיקה וקורה שם משהו. ולא חשוב אם המשתתפות לא ייפגשו עוד לעולם או שימשיכו להיות בקשר. משהו לא מובן מתרחש שם והוא חוזר על עצמו כמעט בכל פעם.
לאחרונה התפרסמו מספר מחקרים על חברויות בין נשים, המראים בבירור שיש לה יתרונות אישיים, שזה מובן מאליו, אבל אפילו בריאותיים. בין השאר נמצא כי ההורמון אוקסיטוצין המשתחרר בגוף האישה בתגובה ללחץ ומתח נפשי מעודד אותה לדאוג לצאצאיה ולחבור בו בזמן לנשים אחרות. כשאישה מגיבה בהתאם – מטפלת בילדיה וחוברת לנשים אחרות – מופרש בגופה עוד אוקסיטוצין, שמוסיף להילחם בתחושת הלחץ והמתח ומרגיע אותה דרכו . מכאן הגיעו החוקרים למסקנה שלחברות בין נשים יש השפעה בריאותית מוכחת באמצעות ההורמון. בלי להיכנס לאספקטים מדעיים אני יכולה להעיד על עצמי שבשנים האחרונות יצרתי קשרי כמה חברות עמוקים עם נשים מקסימות וזה עשה לי ממש טוב.
אז יש לי חברות "טובות" וקרובות ממש, ויש חברות שכיף לבלות איתן מדי פעם ולשמור על קשר ויש חברות לרגע ויש את החברות לעבודה שאני מבלה איתן בפועל כמעט חצי יממה מדי יום בארבע השנים האחרונות. המחקרים הללו קובעים חד משמעית: חברות בין נשים- יש לה ערך מוסף וגבוה בהרבה רמות.
כל זה הביא אותי לחשוב על החברות הטובות שלי, אלה שאני מכירה כבר שנים ואלה שהצטרפו לחיי לאחרונה והגעתי למסקנה שבגילי "המופלג" יש לי יותר חברות חדשות מותיקות.
כשסיפרתי את זה לידיד טוב, תגובתו המיידית הייתה : איך אפשר להכיר חברות טובות חדשות בגיל מבוגר? וזה הביא אותי לחשוב על הגברים, שבהכללה אפשר לומר, שהחברים שלהם מגיעים משתי תקופות עיקריות בחייהם: בית הספר והצבא. מסתבר שאצלנו, הנשים, או לפחות אצלי, זה אחרת. ואני כל כך מתפעלת מהעובדה הזו שיש לי היום יותר חברות חדשות מותיקות שהחלטתי לכתוב על זה.
זו לא תהיה רשימת מלאי כי יהיו בודאי שמות שנשמטו מזכרוני, אלא זו יותר תמונת מצב של חברות משמעותיות בחיי שרובן נכנסו אליהם רק בשנים האחרונות וחלקן ממש לאחרונה.
כמו עדי שלמדה אתי בתיכון לפני קצת יותר מ-40 שנה, שם היינו בקשר די שטחי. צוקרברג הפגיש בינינו לפני כשנה והפכנו לחברות קרובות ממש. ואירית ונורית שלמדו יחד איתנו ושבמהלך השנתיים האחרונות הפכנו לרביעיית נפש שנפגשת באופן קבוע אחת לחודש. מי אמר מסע אחורה בזמן?
ומהותיקות יש לי כמובן את רונית, שהולכת איתי מהיום הראשון של הטירונות, שבו שילבנו ידיים ומאז הכל היסטוריה ונכון שהיו עליות ומורדות ואפילו התנתקנו לקצת, אבל יש פרטי טריוויה שלי ושלה שרק אנחנו יודעות וסוג של שפת סתרים שרק אנחנו מבינות ואני יכולה להתקשר אליה כמעט בכל שעה והיא תבין על מה אני מדברת גם אם לא דיברנו שבועיים.
ויש לי את אפרת , שהכרתי בוועד ההורים בחטיבת הביניים ואנחנו בקשר מאז ומקפידות עדיין לתחזק את "מועדון הסרט הטוב" במוצאי שבת.
ודרורה, מאותו וועד הורים, שעברה אתי תקופת חיים מאתגרת ולא פשוטה ולא אחת הייתה קרש הצלה ענק, ואנחנו ממשיכות, למרות שאני כבר גרה בעיר אחרת.
וורדה, הציירת שהכרתי דרך חבר משותף , ונהיינו חברות קרובות, כאילו זו חברות של שנים. וענת – חברה של שלוש שנים שמצלמת אותי גם מבפנים, ומיכל ומיכל ושירן ואריאלה ורחל ונועה . וצביה שסקרנה ומשכה את תשומת לבי בפייסבוק לפני כמה חודשים והחלטנו להיפגש ויצא חיבור מדהים .
ורק לפני חודשיים וקצת היכרתי את אירית באיזה הצגת תיאטרון ודרכה הכרתי את גבירה ואת מאירה וצמחה חברות מיוחדת שאין לה יותר מדי הסברים אבל יש לה משקל ותוכן והרבה אהבה.
וטל, שנכנסתי אליה לחנות ,כאן בשכונה לפני כחצי שנה, וטראח נולדה פגישה ב"מציצים" וההיסטוריה שלנו נפרשה תוך שנייה על השולחן כמו חברות של שנים.
טל
חברות חדשות. בורכתי בהן, כל אחת מזמן אחר וכולן מהזמן האחרון וכולן חלק מההווה שלי.
ונכון, שהיו גם כאלה שנשרו בדרך, ואני נשרתי להן, לאורך הדרך, מכל מיני סיבות וכנראה שכך היה צריך לקרות ויש איזשהו איזון קוסמי.
אז כן, אני מאמינה בחברות ובחברויות נשיות ואני שמחה שיש לי היום יותר חברות חדשות מותיקות וכל אחת מביאה לחיים שלי את מה שהיא, ואני מביאה לה את מה שאני וזה עובד וזה נהדר. אני אוהבת את כולן ושלא ייגמר לנו לעולם.
ורדה
אירית
צביה