לפני הרבה שנים נפלה בחלקי הזכות לבלות בתצוגת אופנה של לא אחר מאשר בית האופנה CHANEL בלא אחר ממוזיאון הלובר בפריז.
לא רק שהייתי בתצוגה, זכיתי אפילו לשבת על הספסלים הלבנים בשורות הראשונות לצדם של עיתונאי האופנה החשובים בעולם ומשזו הסתיימה אפילו לבלות בקוקטייל יוקרתי כשדוגמניות כדוגמת נעמי קמפבל היוו את הנוף הגבוה, היפה ומהמרשימים שידעו מסלולי התצוגות בעולם.
זו הייתה חוויה מסוג אותן חוויות שמתייקים אי שם במוח במקום טוב בחזית החוויות ששמורות ל Once In A Lifetime.
והשבוע הגעתי להיות לצדה של חברה שזכתה ללוות ברמת יחסי הציבור לא פחות מ 4 תצוגות בשלושה ימים במסגרת שבוע האופנה של תל אביב, של מיטב המעצבים המקומיים שלנו.
בכדי להרגיש קצת חו"ל החלטתי להשאיר את הרכב בנתיב המהיר ולהגיע למתחם התצוגות בשאטל ומונית. אל המונית שלי הצטרפו שלושה בלוגרים שהגיעו מפריז, שתי בנות צעירות עם חצאיות טו טו נפוחות בשחור, חולצות בוהקות בזהב וכובע קטן ומוזר נדחסו בספסל האחורי ובניהן בחור צנום שנדמה שעמד מול הראי יותר מהן. הוא לבש חליפה עם פפיון, שערו מרוח בג'ל ולרגליו נעלי לק בשחור ולבן. ניחוח של חו"ל כבר אמרתי?
אז יומיים של חווית אופנה כבר מאחורי ואמנם החוויה שלי מהתצוגה בפריז הייתה מזמן, אבל אני עדיין יכולה לקבוע שיש לנו שבוע אופנה מכובד, מרשים, סטייליסטי ונוצץ.
יומיים ביליתי בדסק של העיתונות לצידה של חברתי, כאשר היא שולטת במקצועיות בנבחי מקומות הישיבה, הבקשות, העברת החומרים, הידיעות לעיתונות ושאר פניות.
הושבת העיתונאים בתצוגות הנה משימה מורכבת וכזו שנערכים אליה באופן מקצועי מבעוד מועד. עם סיומה של כל תצוגה מגיעים המוני העיתונאים, הסלבריטאים והפשניסטיות למיניהן לדסק העיתונות, שם הם מקבלים את מקומותיהם לתצוגה הבאה וכך משך שעות רבות, הופך הדסק הקטן לרוחש חיים, משרדי יחסי ציבור מתחלפים בו בזה אחר זה, כרטיסים מונפקים, מקומות משתנים והאדרנלין בשיאו.
את הזמן שבין תצוגה לתצוגה מעבירים העיתונאים בחדר העיתונות, שם ניתן היה לשמוע השבוע בליל שפות כיאה לרמת ההפקה הגבוהה של שבוע האופנה TLV . ומי שחשב שחיי העיתונאים מסתכמים ב"איזה כיף להם" בשל המקום השמור להם בשורה מס' 1, טעה. רבים מהם מתחילים את היום בתצוגה של 10:00 ומסיימים בתצוגה של 22:00, באמצע הם כותבים, עורכים, מראיינים, שולחים, בוחרים תמונות ורצים להוציא כרטיס לתצוגה הבאה. עיתונאי האופנה, אנשי יחסי הציבור וצבא של אנשי הפקה, עובדי במה, דוגמניות, המעצבים ושלל ספקים עובדים קשה מאוד השבוע, בכדי להעמיד בכזאת מקצועיות את שבוע האופנה.
נכחתי בלא מעט תצוגות ובכל זאת הייתה אחת שמשכה את תשומת ליבי יותר מהאחרות, תצוגת המחווה למעצבת התיקים והנעליים דניאלה להבי. אולם התצוגה היה מלא מפה לפה. התצוגה נפתחה בעבודת ווידאו ארט מעניינת כאשר ברקע נשמע מעין דיאלוג מרתק מהקלטות ארכיון בין המעצבת לבנה שהוא גם ממשיך דרכה ולמרות שלא הכרתי את דניאלה, יכולתי לחוש את העצב שעבר בקהל, עיניים רבות לא נשארו יבשות ובהחלט אפשר היה לחוש שלא מדובר בעוד תצוגה.
עם סיום הסרטון באקט מרשים ועוצמתי עלו למסלול עשרות דוגמניות בלוק תואם, כאשר כולן לבושות בגלביות לבנות ובסטיילינג מושלם עוד יותר הן עונדות תיקי עור חומים ונועלות סנדלי עור שטוחים בצבע חום.
צילום: אלוניק
המראה של קבוצת הדוגמניות שנעמדו בפנים קפואות ובתאום מושלם אל מול במת הצלמים היה כל כך חזק ומלא עוצמה. כמה שקט ולבן וקפוא, ככה סוער ומרגש ומרטיט.
בהמשך היו שם תיקים מרהיבים שהתכתבו עם נעליים תואמות בצבעים עזים ויצרו מראה רענן, צעיר, אופנתי ומלבב והוכיחו שיש למותג אופי, סגנון ואמירה חד משמעית.
צילום: אלוניק
המוסיקה בתצוגה משכה את תשומת ליבי וזרמה דרכי. היה שם שילוב של אמירות מוסיקליות שמצליחות לשמור אותך מרוגש, מרוכז, מצפה, מבקש לקבל עוד מהדבר המופלא הזה שנראה על המסלול וכשהשיר IMAGINE בביצוע מרשים של ליידי גאגא בקע ברקע, כשעל המסלול צעדו עשרות דוגמניות לבושות שחורים, עם חצאיות בסגנון שנות ה 60 וכובעים תואמים, אוחזות תיקים יוקרתיים, אני מודה אבל יכולתי בהחלט לדמיין.
זו הייתה תצוגה שנתנה הרגשה של חו"ל וגרמה לי לרצות לנסוע מהיכל התהילה ישירות לחנות של דניאלה להבי.
אין ספק שיש לנו תעשיית אופנה נפלאה וארץ נהדרת.
נתראה בתצוגות של מחר.
אני
צילום: אלוניק
