השעה 1:30 בלילה, אני חוזרת טרוטת עיניים מעוד אירוע מוצלח שהסתיים מאוחר. אני פותחת את הדלת בשקט חרישי, חלילה לא להעיר את כל בני הבית ואז היא מזנקת עליי, לא, לא הגנבת שאתם חושבים וגם לא הכלבה שאין לי, זו הבת שלי, היא רק בת 13…
"היי אמא" היא מסננת לעברי בצהלות וריקודים כאילו השעה 13:30 בצהריים ולא בלילה… בעודי מנסה לברר מדוע היא ערה וצוהלת בשעה כזו, מגיח אחיה בן ה 12 מחדרו, שוכח להנמיך את רצועת הראפ מחרישת האוזניים שהוא בדיוק מאזין לה כאילו היה בעיצומה של מסיבת חוף. רק חסר שאחותכם הקטנה תצא במחולות ואני באמת אחשוב שהשתגעתם.
את רעבה? שואלת אותי ביתי כאילו בדיוק הזמן לארוחת צהריים וכאילו העיניים שלי לא סגורות דיים בכדי שתבין שעכשיו אמצע הלילה ואני בסך הכול רוצה לישון. היא בדיוק מכינה פופקורן שיהיה לה מה לנשנש כי היא במרתון של פרקי גליס או משהו בסגנון.
איך זה שאתם לא מתעייפים אני מנסה לברר עם שני הזאטוטים? מילא את שקמה כל יום ב 12:00 אני מסננת לעבר הנערה המתבגרת (אלא אם אמא שלך המכשפה מכריחה אותך לעשות קייטנה לילדות המושב ולקום ב 8 בבוקר בכדי להראות קצת אחריות, או לצאת למחנה של החברה להגנת הטבע… ) אבל אתה, שמשחק כדורסל מצאת החמה עד צאת הנשמה? מה, לא נגמרת לך הסוללה לפעמים אני שואלת אותו?, תני ליהנות אמא, עוד רגע החופש נגמר…
אני מנסה להיזכר בעצמי בגילם והאמת שאלוהים שלי יסלח לי והילדים שלי עוד צעירים מידי בכדי שאוכל לחשוף בפניהם את כל מעללי הילדות שלנו בבית הילדים נטול ההורים והמטפלות בו גדלתי בקיבוץ… אני בטוחה שהסיפורים שלי עלולים לשמש כנשק לשעת לילה מאוחרת על ידי שני הווכחנים המקצועיים שאני מגדלת ולכן מוטב שאשמור אותם לעצמי.
לאחרונה נשברתי ולקראת המעבר של שניהם לחטיבות החזרתי להם את הסם הכחול הממכר ואני מבוהלת שלא יתמכרו אליו ויתיישבו לעשות like מבוקר עד ערב או לייתר דיוק עד לילה.
תקראו ספרים אני מפצירה בהם ללא הרף, ואיכשהו נראה לי שבכל פעם שאני אומרת את המילה ספר, הם בדיוק באותו רגע באורך פלא לא שומעים…
בעוד שבועיים ייגמר החופש הגדול ואני כבר שרויה במתח מהצפוי לי איתם, הרי במרבית הערבים אני ישנה הרבה לפניהם והקרב הזה עומד להיות מוכרע מראש. אני מתחילה לחשוב על התקנת מצלמות והפיכת ביתנו לבית האח הגדול עד אשר יעבור זעם והם ילכו כמו ילדים טובים בשעה 22:00 עם ספר למיטה ויירדמו כשהספר עליהם…
אז לכל חבריי, ההורים המסכנים, אני מציעה שפשוט כבר מיום ראשון הקרוב, בשיטת השלבים, תתחילו להעיר אותם כל יום ב 9:00, לעייף אותם במטלות יצירתיות, להכניס אותם למיטות ב 22:00… (כן, עם ספר כמובן) ואם אתם חוזרים ב 1:30 בלילה ושוב מזנקת עליכם נערה מתבגרת שמציעה לכם פופקורן (או שניצל תירס או צ׳יפס…), תזכרו שהעיקר מחר להעיר אותה שוב ב 9:00… בסוף העייפות תכריע גם אותה.
לילה טוב
אני
