על פי הדת היהודית, יש צורך בקיום אידיליה במערכת יחסים בין גבר לאישה. אותה אידיליה מוצאת את ביטויה במונח שלום הבית. הרציונל העומד מאחורי אותו המונח, נובע מכיוון שנישואין לפי הדין העברי–דתי, הם ערך עליון, ויש לשמור עליהם בקפידה. בהתאם, כאשר בני זוג יגיעו לבית הדין הרבני בבקשה להתגרש, ראשית, ינסו בבית הדין הרבני להביאם לכדי שלום בית (במידה ועילת הגירושין אינה מחייבת את סיום הקשר). על זאת ועוד – נרחיב במאמר זה.
במאמר זה נסביר על ערכאת בית הדין הרבני, שבה דנים בכל הנוגע לגירושין של יהודים, על הליך שלום בית, תביעה והסכם שלום בית, וכן על הסכם משולב – כלומר שלום בית ולאחריו הסכם גירושין, במידה והראשון אינו צולח.
מאמר זה נכתב לידיעתכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ על ידי עורך דין לענייני משפחה.
בית הדין הרבני:
בית הדין הרבני, הוא למעשה ערכאה במערכת המשפט הישראלית. הפסיקות בערכאה זו מתקבלות בהתאם להלכה היהודית בהתאמות למשפט הישראלי. באשר לסמכותה של ערכאה זו – לבית הדין הרבני יש סמכות בלעדית, בכל הנוגע לנישואין וגירושין של יהודים.
סמכות זו ניתנת מכוח חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953. כאשר מדובר בגירושין, הרי שבעת הגשת בקשה לגירושין, ינסה בית הדין להביא לסיום הסכסוך, בעזרת גישור בין הצדדים. הסיבה לכך טמונה כאמור בעקרונות היהדות המחייבים שמירה על חיי הנישואין, וראיית גירושין כמוצא אחרון, וזאת כאשר קיימת עילת גירושין. אחת הדרכים לעשות זאת היא בעזרת הסכם שלום בית, שבו נדון בהרחבה בהמשך.
מהו הליך שלום בית:
תביעת שלום בית, היא תובענה אשר אותה רשאי אחד מבני הזוג להגיש לבית הדין הרבני, וזאת במטרה לעצור את הליך הגירושין המתנהל. למעשה, תביעה לשלום בית, היא מעין בקשה "לשקם את הנישואין", בתקופת ביניים. כאשר מתקבלת תביעת שלום בית, הרי שניתנת כאמור תקופת ביניים, וזו למעשה תקופה שבה ינסו בני הזוג לפעול לפי הסכם חתום מראש, המסדיר את היחסים ביניהם. הסכם זה הינו הסכם שלום בית.
תביעה מסוג זה יאשר או ידחה בית הדין הרבני, וזאת בראיית האינטרסים האמיתיים של מגיש הבקשה וכן טיב היחסים בין השניים. ישנם מקרים שבהם מטרת המבקש היא להתיש את האחר בהגשת הבקשה ואין מטרתה להיות כנה, ואז, במידה והמטרה האמיתית תיחשף על ידי בית הדין הרבני, הבקשה תידחה.
סיבה נוספת לדחיית תביעה לשלום בית, היא כאשר קיימת עילה ברורה לגירושין, שבגינה יצטרך בית הדין הרבני לגרש בין השניים, ללא קשר לרצונות הצדדים. דוגמא מובהקת לכך היא כאשר יוכח כי האישה "בגדה" בגבר, ואז, גם אם בעלה "ימחל" לה, בית הדין לא יוכל לאשר את הישארותם נשואים.
לתביעת שלום בית יש יתרונות רבים, שהם בין היתר: מניעת גירושין מיותרים והשקעת תקופת ביניים לשיפור היחסים שתוכל להוביל לשיקומם. מנגד, עצם התקופה יכולה להגביל את הצדדים להליך, אם הם לא מעוניינים בה.
הסכם שלום בית:
כאמור, הסכם שלום בית הוא סיטואציה שבה בני הזוג מסכימים לקיים הליך של שלום בית, ובהתאם הם מציגים לבית הדין הרבני הסכם, לאישורו. כפי שציינו, ההסכם יכלול תקופת ביניים, שבמסגרתה בני הזוג ינסו לשקם את היחסים ביניהם. ההסכם בפועל ייעשה על ידי הגדרת וניסוח הפערים בין בני הזוג, הצגתם בחוזה והסכמה על פתרונות לכל פער, וזאת כדי להגיע לשביעות רצונם של שני בני הזוג.
הסכם משולב – שלום בית והסכם גירושין:
הסכם משולב, הוא הסכם המשלב שני הליכים: שלום בית והליך גירושין. נסביר, ההסכם מכיל בתוכו הסכם שלום בית והסכם גירושין, במידה ותקופת הביניים לאחר קיום הסכם שלום הבית, לא תצלח. היתרון הגדול בהסכם מסוג זה, הוא קיצור ההליך המשפטי ופתרון אפקטיבי למניעת הגשת תביעה לצרכים לא כנים.
במילים אחרות, אם מטרתו של אחד הצדדים, הינה לעכב את הליך הגירושין, במתן תביעה לשלום בית, הרי שהסכם משולב הינו שלב בתהליך ולא יגרום לעיכוב מיותר. יתרון נוסף של הסכם מסוג זה, הוא מכיוון שהוא משרה אווירה טובה על הצדדים, כאשר הם דנים בהסכם הגירושין, וזאת בשל ניסיון הגישור המובא קודם לכן, הסכם שלום הבית. כך יסוכמו ההסדרים העולים מהסכם הגירושין בצורה מתונה ולא ווכחנית להכעיס, עם אינטריגות.
סיכום:
במאמר זה, תיארנו לכם/ן, הקוראים/ות, מהי תביעת שלום בית, וכן מהו הסכם שלום בית. בנוסף, הצגנו את היתרונות וגם את הקשיים אשר תביעות שלום בית מעוררות. נסכם ונסיים מאמר זה, בכך שנציין כי בכל הנוגע לענייני נישואין וגירושין, לרבות הסכם שלום בית, מומלץ ורצוי להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה.