"הלומד מן הזקנים למה הוא דומה? לאוכל ענבים בשלות ושותה יין ישן" פרקי אבות.
חיבת לומר שאני פחות בקטע של ענבים בשלות או בכלל פירות בשלים, מעדיפה קשה, אבל יין ישן וטוב זו כבר אופרה אחרת.
אני פוגשת המון זקנים במסגרת עבודתי (כן, אתם המצקצקים בפוליטיקלי קורקט שלכם, זקנים. לא קשישים ולא הגיל השלישי, זקנים)
אוהבת להקשיב והם אוהבים להשמיע.
אחד הדברים שמרגשים אותי יותר מכל היא מערכת היחסים שנוצרת בין הזקן ומטפל שלו, העובד הזר.
אדם שעד לפני זמן לא רב, חי בארץ רחוקה, במציאות אחרת לחלוטין והנה הוא כאן, פוגש את הלקוח/ מעסיק שלו ונפשם חוברת לה יחדיו.
נכון, ישנם הרבה סיפורים מזעזעים על הקשר הנ"ל- אך בואו נבחר לרגע להתעלם מהם ולהתרכז בטוב.
דייב המטפל של ראובן המטופל שלי, מטפל בו כבר 3 שנים, לפני כ9 חודשים נסע להודו להתחתן, יצא לי לראות אותו משוחח עם אשתו בסקייפ ופניו אורות.
שבוע שעבר הראה לי בהתרגשות את תמונות בנו שרק נולד, שם רחוק וסיפר שעוד כשנה ייסע לבקרם.
מציאות לא פשוטה.
לראובן 3 בנות מקסימות, גרות רחוק ואמהות לילדים קטנים, מתקשרות, דואגות, אך פחות פנויות להגיע פיזית.
דייב מטפל בו במסירות ומתוך כבוד ואהבה.
הטיפול שלי בראובן לא קל פיזית ודייב תמיד איתי, מרים, עוזר, מבקש שאלמד אותו איך כדי לעשות טוב לראובן גם בימים האחרים, אני מלמדת ושמחה על הטיפול המסור.
לסבתא של בעלי, האישה המדהימה ביקום, יש עובדת מסורה מאין כמוה, אישה סרי לנקית מקסימה.
לראות אותן יחדיו זה אושר, כמה שהן אוהבות, משחקות, משוחחות ונראה כי זו נהנית וזו לא חסרה.
חמותי ושלושת אחיה הנדירים, דואגים ומטפלים בסבתא בצורה מעוררת השראה ועם זאת המטפלת מוסיפה אור ושמחה לחייה.
צילום: Tekno art
אני זוכרת שכשהכנסתי את הגדול שלי למטפלת, יעצו לי לבדוק שהיא מאכילה בזמן, לא נותנת לבכות ועוד מיני והעצה החשובה מכל הייתה לפרגן לה, להודות ואפילו לקנות מיני תשורות, כי האוצר שלי מופקד בידיה, עד היום שאני פוגת את אותה מטפלת, אני מודה ומוקירה.
העובדים הזרים מטפלים באוצרות, ההורים שלנו, עלינו לבחון ולהיות מעורבים אך עלינו גם להוקיר ולפרגן להם ובשפע.
הם רחוקים מהבית, מהמשפחה, אנחנו המילה הטובה שלהם.
תנו להם אהבה ובשפע.
