מכתב לכבוד השופט – 6 חודשים של עבודות שירות על אונס ?

אני לא בנאדם רע אז אני לא מאחלת רע – אבל  דע לפחות  כבוד השופט, לפני שאתה גוזר 6 חודשי עבודת -שירות לאנס , שתדע להביט בעיניים  לאחרות שכבר היו שם ב"סרט" הזה ולהזכיר להן את מה שהן יודעת כל יום וכל שעה. הן יודעות מה זה כשהולכים ברחוב בלילה (אפילו מסלול רגלי רגיל)  הן יודעות כבר  להחזיק גז מדמיע בצרור המפתחות שלהן. לא, זה לא מגן, זה לא שומר – אבל מקנה סוג של תחושת בטחון גם אם היא לא ממש אמיתית.
אתה לא חושב שהמילים שלך הן אונס נוסף? !! אתה לא מבין שאמרת מילים כאלה שמופנות לבחורה שנפגעה הפעם = הן סוג של מסר לכל אשה שאי פעם נפגעה? אתה לא מבין שכל מה שאמרת לה – אמרת גם לי ???  אתה לא מבין את זה ? אחר -כך שאולים למה בנות לא מתלוננות.

אז מה? כמה משפטי סליחה ו"לא הבנתי"  או לא הייתה לי כוונה – יש לי חדשות בשבילך….ההבנה או סליחה נאמרים הרבה הרבה יותר מדי מאוחר ומיותרים בכל דרך ובכל צורה. אתה הרי יודע שאלה מילים מכובסות שאין להן שום סוג של משמעות.
נכון, אפשר לפרוש כאן שוב את מסכת הטיעונים ולומר הכל..זה העניין שאי אפשר לומר הכל בשם החופש !!! יש אמירות שאי אפשר לומר ואין להן מחיר.אני חושבת שאני אדם קוהרנטי ואינטלגנטי ולקח גם לי זמן עד שהגעתי למשטרה. גם ההליכה למשפט היא טראומה לא קטנה ועדיין לא ידעתי לאן היא הולכת עד שלא הולכים ועוברים את כל השלבים וכל התשאולים וכל השחזורים. אי אפשר לדעת עד שלא רואים מישהו ברחוב עם אותם תלתלים וחולצה משובצת בגוונים חומים ומכנסי קורדרוי.
אי אפשר לדעת שבבית – משפט הוא הנאשם יישב זחוח ומחייך אולי לא בגלל הסיטואציה אלא מפני שהוא קיבל הנחיה מעו"ד שלו כי זה משנה את זויות הפנים (את זה לומדים בתהליך המשפטי ). אתה מכיר את העובדה שהסניגור שלו (של האנס) עומד בזוית שתסתיר את התובע – כדי שלא יהיה לתובעת עוגן של בטחון . אתה יודע את זה – ובכל זאת הוא יעשה עבודת שירות. אני שוב שואלת את מי הוא ישרת? עבודות משרד? נקיון חצרות? תרומה לקהילה?

אפשר לומר שזו טראומה ונפגעות טראומה לא תמיד מסוגלות להתמודד אלא צריכות לעיתים את הזמן כדי להביא את הדברים כפי שהן חשו וחוו אותם. נכון, אפשר לומר את זה כך. לפעמים אני חושבת כשאני קוראת על מקרה נוסף ואני חושבת על עולם נוסף שהתנפץ והתרסק לו לרסיסים לכל החיים. – כמה שלא ישתדלו וכמה שלא יירצו – זה נשמע מדי סטרילי. לשמוע את המילים ?? זה כבר סיפור לגמרי אחר. לשמוע את השטויות והרוע זה כמו לקרוע את הלב ולתת לו לדמם בלי יכולת לעצור את הדם.
עזוב לשנייה (נסה בבקשה כבוד השופט עד כמה שאפשר ) -ודמיין  חלילה את  קרובת-משפחתך שעברה חלילה טראומה דומה). איך היית מרגיש "צדק צריך להעשות וצדק צריך גם להראות"- לתחושתי כאן הוא לא נעשה וגם לא נראה.  גם אז היית חושב ש 6 חודשי עבודת-שירות משקפים את אובדן התום וריסוק הנשמה של נערה או בחורה .

אני ממש מבקשת שיהיה ברור: אני לא חושבת שלנו כנשים יש "בעלות" על אונס ואלימות.  ממש לא !! אני כן חושבת שהפרופורציה בנושא האלימות בין גברים לנשים אפילו לא ניתנת לחשיבה מתמטית. כן גברים – למרות שאני מהמגדר השני – אני עדיין זוכרת את הפרומיל של אלימות שחלק זעיר מכם חווים.
אני מזמינה אותך כבוד-השופט לסיור מודרך בנפשה של מי שעברה שם… והרגישה כמו מבעד לזכוכית שקופה וקפואה. מי  שמרגישה שלא היית צריך לפגוע או לומר את המילים שאמרת – ולמרות שהמילים היו חוצבות וחמורות – אין מספר בעולם שיכול להבהיר את מה שקרה.  עבודות שירות ? את מי הוא ישרת אחר – כך  אותו אנס?
דרך אגב – אתה הרי יודע שמתנהלים  שבדרך כלל שני משפטים מקבילים באותו תהליך : מדינת ישראל נגד…. והנפגעת  נגד…..- זה לא רק שהמדינה תובעת (זכותי כאדם פרטי גם לתבוע אבל מה זה ייתן לי) – למרות הכל…..הנשמה שלי טובעת.  בכלל….מישהו הזמין  את אותו אנס לפלוש לגופי ולקרוע אותו? מישהו הזמין אותו לבקר אותי או את הגוף שלי או את העתיד שלי ???

גם אני הייתי בעימות "מכובד"  עם מי שהואשם אחר כך באונס שלי והורשע. אין עימותים "מכובדים". אין בסיטואציה הזו שום דבר מכובד או שמכבד את מי שנמצא שם. אין שום דבר שמכבד את מי שמשקיף עלייך  ממי שנמצא שם בחדר או מי שנמצא ממש מולך בצידו השני של השולחן ועל השולחן מונח גם טייפ שינציח את המילים שלנו לעולם. שאף אחד, אף כתב, אף שוטר ואף מקורב לא יבוא לומר שהיה "עימות מכובד".
 אל תגרמו לבנות להן לשנוא או לחשוד בכל גבר סתם. גברים הם בדרך כלל עם לא נורא גרוע – יש גם נחמדים וטובים.
אבל….יש  כמו אותו אנס  אחרים שהשופט יכריע שהם אמורים להיות במאסר עולם  מאחורי סורג ובריח  ושצריך להעיף את מפתח התא שבו הם נמצאים עמוק לים

אני חושבת שאם אני הייתי אומרת את זה לעצמי אז, כשזה קרה -אם  הייתי מדברת עם אמא, עם היועצת,  אם הייתי פונה למישהי אולי היה פחות גרוע הגיהנום הזה. זה הגיע כשהתפרקתי ולא יכולתי לשמור על הסוד. כן, האשמה הייתה – אבל הייתה מי שהחזיקה לי את היד.
אז אתה שואל  למה אני לא שיתפתי – כמו שאתה מבין זה לקח הרבה מאד זמן, אחרי לילות טרופי שינה, אחרי ש…..-  אתה שואל אם אני מתחרטת שהתלוננתי? – גיהנום….אבל אני רציתי אחר כך לדעת שעשיתי את מה שצריך לפני שהלכתי לישון.
זה היה לפני יותר מדי שנים (הייתי בגיל העשרה…). האנס "שלי" הורשע וקיבל 5 שנות מאסר. הוא ישב בכלא 3.5 ושוחרר על "התנהגות טובה"
אני מייחלת שלא ייקרו מעשים םכאלה יותר, אבל אני מספיק ריאלית ובכל – זאת אני רוצה לדעת שגם מערכות הצדק במדינה הזו עשו את שלהן.
אני – עשרות שנים אחרי למדתי לחיות בסדר גמור ובכל זאת, בראש, מאחור…כשאני שומעת או קוראת על עוול כל-כך גדול אני שואלת אותך :  ישן בשקט כבוד השופט אחרי הכרעת-הדין ופסק-הדין הזה?
צילום: shutterstock