נסענו לראות דגמי אניות במוזאון הימי בחיפה ולמדנו משהו על שפת הים…..
ככה בדמיון לוהט, בשריקות ובצהלות ספנים דהרנו הילדים ואני לחיפה למוזיאון הימי לחזות בתצוגת דגמי אניות מכל הזמנים . הצתנו את המרד על ספינת הבאונטי, שטנו לאורך המיסיסיפי, השקפנו על אמריקה מהסנטה מריה של קולומבוס ומהטיטאניק נמנענו ב אינסטינקט של הרגע האחרון. ומאחר ואני לוקה במחלת ים , תמיד משמח אותי לחזור ולשוט על החוף.
דגמי אניות וסירות נעשו במשך מאות בשנים בידי יורדי-ים , שרצו להבטיח הפלגה בטוחה והונחו בכנסיות כמנחות קדושה. (או נגד עין הרע). דגמים נעשו אף בידי מלחים משועוממים בהפלגות ארוכות ובידי בוני אניות להציג את תוכניות הבניה לעתיד. היום קוראים לזה מצגת. אם היינו לוקחים מסור דמיוני ומנסרים את הדגם לאורך , לא היינו מועדים שם על בול עץ , אלא פוגשים את כל התאים והצלעות בדיוק כפי שבנויה האניה במקור.יצירת דגם מדויק של אנייה על כל חלקיה, אינה מלאכה פשוטה כלל. דרושים לכך סבלנות רבה, מיומנות, ידע טכני והיכרות של ההיסטוריה הימית. ובעיקר- אהבה עצומה לדבר. ולכן במקביל לבוני הדגמים מתקיימת קהילה רחבה של אספנים, כיוון שמשהו טוב ומשוכלל שכזה, חייב להאסף. (במידה ובונה הדגמים מסוגל להיפרד מהיצירה שלו).
דגמי האניות מפיחים רוח חיים בסיפורי המסעות והקרבות הימיים – כמו מסעותיו של קולומבוס או קרבות ימיים מפורסמים. בעשורים האחרונים גבר העניין בדגמי אניות בכל רחבי העולם, במיוחד באניות המפרש בעלות ההילה הרומנטית המתקשרות למאורעות היסטוריים גדולים, שהיו בשימוש הן כאניות מלחמה והן כאניות סוחר עד המחצית השנייה של המאה ה-19 . עם תם עידן המפרשים החלה תקופה חדשה של מנועי הקיטור והדיזל. אך יופיין של אניות המפרש וריבוי הפרטים שבהן, ימשיכו לאתגר עוד שנים מרובות את בוני הדגמים .
לצד דגמים של אניות מפרש מוצגים גם דגמי אניות המאה ה-20 , המשקפים בד בבד מאורעות היסטוריים והתפתחויות טכנולוגיות.אבל ליבי היה נתון למפרשים…
״רוב האניות טובעות כשהן מגיעות אל החוף״. מסביר המדריך לקבוצה הנפעמת מול דגם אניה טרופה שטבעה בחופי הארץ ֿ נתגלתה, נחפרה, הוצאה, ושוחזרה מחדש .אכן אין סיבה סבירה לספינה לטבוע בלב ים אלא אם כן מדובר בלוויתן אשר מגיח מן המעמקים בתוך ספרו של הרמן מלוויל- מובי דיק. שגם הוא אגב שאב את ההשראה שלו מספינת צייד הלוויתנים ״אסקס״ אשר הותקפה על ידי לוויתן ענק שהפך אותה על פיה וטיבע אותה על כל אנשי הצוות. כשאניה טובעת הבד והחבלים נירקבים ראשונים , אחר כך העץ . עם השנים החול מכסה את האניה הטבועה ושם תהליך הריקבון נעצר. מה שנותר חשוף לא שורד. אם מתמזל המזל, תנועת המים תפנה את החול ברבות השנים ותחשוף את האוצר שנמצא למטה.
צילום :אלדד רפאלי -אוניות דייגים והובלה מתחילת המאה שעברה ,מחסן האוניות טרופות , נמל יפו לפני שהשטח הפך לחניה .
״אז איך יודעים לתארך תקופה של אניה טרופה שנמצאה במצולות ״? אני שואלת את המדריך במקום הילד שלוחש לי באוזן ״ממתי הספינה הזו? ״את ההסבר המפורט על פחמן 14 שקיבלתי מהפרופסור לים ,שעמד לצידי , לילדים לא היתה סבלנות לשמוע. הם כבר דהרו במעלה המדרגות לאוספים הימיים מציתי הדמיון שבקומה השניה . ובכן, מסתבר שכל עולם החי והצומח מכיל את הפחמן הזה ,אשר באמצעותו ניתן לתארך בדיוק מופלא כמה זמן אנחנו היצורים האורגניים, קיימים. אך כדי שלא לבלבל בין תאוריית האבולוציה לבריאת העולם , החלטנו להתמקד הפעם בתיארוך הספינות טרופות והדגמים שלהן.
אוצר התערוכה : אבשלום זמר המוזיאון הימי חיפה קיץ 2015
