אח יא ראב יא ראב, אח יליל יליל הסדר…

אח ילל ילל …
אח יארב יארב…
ילל ילל ליל הסדר.
זה השם שבחרתי לפוסט שלי.
משתתפים בכתבה:
אני ובן זוגי דויד
יהלי ביתי, מישה בעלה
2 נכדיי שאלוהים יברכם ברי וגוני.
בני האהוב רנן
שחקני רכש
ההורים של מישה.
אני ב"עקרון" לא מנקה לפסח. כי כשיש תכונה רבה וכולן מצהירות על התקדמותן  בתהליך הניקוי וזריקת החפצים אני נסגרת יותר ויותר.
כמו כן אני לא מבשלת לפסח… היו שנים טובות שהיינו קבועים בקיבוץ של אחותי, בשנים האחרונות אין התלהבות ולכן נאלצים לחפש פתרון אחר.
אני ובן זוגי פרק ב' הצד שלו עם הצד שלהם והצד שלי לא מעניין אותם כלום.
אתחיל מבני רנן שאומר לי  – אמא את יודעת שאני כזה ואני יודע שאת אוהבת אותי ומזמינה אותי כי את אוהבתותי אבל אני לא יכול להיות כבול…
ועם יהלי אני מנסה לתאם ולו בשל הקניית ערכים לנכדיי.
אז השנה הצעתי להם לבא איתנו לאכסנית אנ"ה  באילת.
המחירים סבירים, מיקום פצצה גובל עם קלאב הוטל מול הים הכל במרחק צעידה לים לטיילת למנקיז ולקניות…
כמובן שדויד ואני נעזור להם עם הקטנים, ומה שכיף בארוחת החג שהאוכל על טהרת הפסח והאכסניה נערכת לשולחנות לפי משפחות משפחות וכל משפחה מנהלת סדר פרטי.
סכמנו יהלי ואני שמרימות את ההפקה ואז אמרתי לה שמישה בעלה מסתובב עם פרצוף נאחס באילת ואין לי חשק לשרוף 2000 שח ושיהיו סביבי אנרגיות שליליות..אז היא הציעה שאחכה והיא תשאל אותו אם הוא מתכוון לא לחייך.
אז הוא אמר שכנראה שהוא מתכוון להיות טבעי והטבעי שלו זה לא להנות בכלל, בעיקר איפה שאני נהנית…
ואז הוא אמר מה יהיה עם הורי אלכסנדרה ואנטולי??? אז אמרתי שאני מוכנה שיסעו איתנו ברכב לאילת ולציון בא גואל.
הוא צלצל אליהם ובכלל לא בא להם לסוע רחוק…
אז יהלי אמרה לי אמא תזמיני לך ולדויד ואנחנו נראה מה יהיה עם החיוך של מישה…
הלכנו איך שאומרים לישון על זה.
כשקמתי בבוקר ראיתי אס אם אס מיהלי: תזמיני גם לנו…
יופי הזמנתי 2 חדרים שמחה ועליזה התקשרתי לבשר את הבשורה המשמחת.
הם היו באוטו כולם.
ואני שומעת את יהלי מדווחת למישה.
ואז מישה עונה:
ומה עם ההורים שלי?
ואז התחממתי וצעקתי: אמרת שהם לא בעניין…
ואז הוא אמר: הצעת לקחת אותם…
ואז יהלי הרימה את הטונים ואמרה: אמא עשי לי טובה תבטלי את החדר שלנו וסעו לשלום.
דויד ואני נוסעים לאילת יום לפני ליל הסדר.
אנחנו אחלה זוג באותו ראש כייפי.
נהיה בשולחן טנדו אני אשאל כמה קושיות כמו: ממי אתה אוהב אותי???
ותודה לאל
שכולם יהיו במקומם הטבעי ושיעזבו אותנו באמא שלנו….
 

בשנה שעברה באכסניית אנ"ה באילת, עלינו על חולצות לבנות לכבוד ליל הסדר.
 
 

אחרי ליל הסדר בשנה שעברה קצת מעכלים בשכיבה , אני החלפתי חולצה ומתכוננים לצעוד ברגל למנקיז.