אמא שלי ז"ל נהגה לומר: "חמור קופץ בראש" זה מה שעשיתי כשאפרת גת פרסמה את הרעיון שלה לגבי פוסטים כ- קופרודקשיין של בלוגרים/יות מבשלים/שלות לכבוד החג.
לא יודעת מה אחז בי? שכחתי לגמרי שאני לא נוגעת במטבח למעט קפה ואולי חביתה לנכדים שלי מזה 10 שנים לפחות.
אצלנו דויד בן זוגי לחיים לקח על עצמו את המטבח וממש מתעקש שלא אגע בכלום כולל הורדת צלחת מהשולחן בתם הארוחה.
אז למה שאתנגד??
טוב אז אני בפנים ותוך זמן קצר חברתי לעפר צרפתי בעזרתה של אפרת גת, וקיימנו שיחת הכרות על הפרוייקט המשותף שלנו.
אמרנו ששנינו רזינו הוא בעזרת השינוי שעשה לכיוון הטבעונות, ואני דרך הפחתת אוכל ואכילה מסודרת, וזה בסיס נפלא לפוסט משותף.
הוא מכין קציצות טבעוניות מדליקות שנקראות בנטג' BANTAZ.
אמרתי שאני טובה באורז וירקות.
כשהתחלתי להתארגן להפקה רכישת הרכיבים וזה… ביקשתי מדויד שיכין לי את האורז ואני אלווה אותו בצילום ואז אכניס פנימה את החומרים שתכננתי ושלא יתעצבן עלי כי זה אורז שלי.
וכך היה:
האורז של דויד:
סיר על הכיריים + 2 כוסות אורז +4 כוסות מים רותחים (לקצר זמן)+2 כפות שמן+כף מלח והוספנו את השמיר הרחוץ והקצוץ.
בישול כ-25 דקות.
הכנתי חופן של חמוציות ללא סוכר וצימוקים.
בתם הבישול פיזרתי מעל שיתרככו באדים.
ואז "צלחתתי" או "תבנתתי" את התבשיל בתבנית של עוגה הפכתי ושוב פיזרתי מעל את הפירות היבשים המאודים.
