יש ילדים שאת החופש הגדול מבלים בבריכה,
ויש שבבריחה מגורמי החוק.
יש ילדים שמשתעשעים בשליחת סרטונים ובדיחות בהודעות וואטסאפ עם החברים,
ויש שמנסחים הודעות פוגעניות כנגד אמא או אבא.
יש ילדים שנוסעים לטייל בארץ ובחו"ל ואוספים חוויות חדשות,
ויש שמסתתרים בתוך בית נעול ומוגף, נוסעים מבית אחד לאחר מהפחד להיתפס על ידי הרשויות.
יש ילדים שרצים לחבק את סבא וסבתא, הדודים, בני דודים,
ויש שמביטים על קרוביהם במבט כבוי, זר, חשדן, מהוסס כאילו ביצעו פשע.
יש ילדים שרוכבים בפארק על אופניים או משחקים בכדור,
ויש שמשחקים ברגשות אמא או אבא, כדי להפעיל לחץ על קבלת ההחלטות.
יש ילדים שנדרשים לבחור בין גלידה, לארטיק, לחטיף מלוח,
ויש שנדרשים לבחור בין אהבת אחד ההורים לאחר.
יש ילדים שמנהלים שיחות עמוקות על מה ירצו לעשות כשיהיו גדולים או באיזו מגמה ילמדו בשנה הבאה,
ויש שמנהלים שיחות על מהלכים משפטיים והטעיות של גורמי חוק ורווחה.
ויש את הילדים האהובים שלי, שכבר 100 ימים נלחמת להיות להם אמא.