אני אוהבת לבשל הכול עד שזה מגיע לאפייה מתוקה !
למה? כי אפיה זה מדע מדוייק הכול שקול ומדוד.
מוקפא… מושהה… מאודה… תבנית עם מים -סיר כפול…
לא לא לא בשבילי זה נ' אחד גדול גדול.
כאן בדיוק הבעיה שלי כסבתא אני אוהבת אקשן במטבח
לשים סיר ועוד סיר, לתבל לפי העין והטעם להוסיף מזה ומזה בנדיבות
בלי כמויות מדויקות.
עכשיו בטח שוב תשאלו "למה"? כי הכי קל כמות מדויקת!
אבל לא אצלי דוגמא:
כתוב מיץ מחצי לימון, איזה לימון כמה מיץ יש בלימון ואולי
צריך שני לימונים לפי הטעם שלי.
כתוב ביצה השבוע במשלוח מהסופר ביקשתי ביצים גדולות
מה קיבלתי?… נכון ביצי יונה, אז אני לא אוסיף עוד ביצה או שתיים
הרי זה ברור שאוסיף.
לכן במתכונים שלי אני תמיד כותבת בנדיבות.
אז לפעמים הנדיבות שלי בעוגה לא יוצאת בדיוק ואז…
הבת הסנדוויץ שלנו זו שגם יפה וגם אופה,
כשאני מתלוננת אצלה שהעוגה לא אי יי יי היא אומרת לי:
"אמא עשית לפי המתכון או לפי העין? !
כמו שאני מכירה אותך הוספת הכול בנדיבות".
זהו עכשיו תודה לאל בסופר מוכרים בצק מוכן שהמציאו
במיוחד עבורי.
כן כן יודעים שעם כל הנדיבות שלי זה לא יהיה מוצלח
אז המציאו בצק מדוייק.
ואני בשמחה אמלא את הבצק בנדיבות שלי,
כי הבפנוכו כבר לא קשור לבצק ואני מזה מאושרת.
הפעם קניתי במו ידי "בצק שמרים" במיוחד עבורי –
תנסו לא תתחרטו – תגידו סבתא אמרה.
קניתי בנדיבות את כל סוגי התפוחים שהיו בסופר
אדומים, ירוקים, זהובים, בראשית, אחרית… שחרית…
לקחתי את כולם פלחים פלחים הוספתי מעט סוכר
חמוציות, צימוקים ויין פטישים של קידוש, גרידת לימון,
קינמון ובישלתי אותם… הטעם היה מדהים.
תאמינו לי זה טעים כך אפילו לא צריך עוגה.
שעה 2 בלילה בדרך למיטה הוצאתי את "הבצק שמרים"
שקניתי במו ידי מהמקפיא, כדי שעד הבוקר יפשיר והנחתי על השיש…
בתכנון שלי על הבוקר אכין מחצי בצק "עוגת גבינה"
ומהחצי השני "עוגת תפוחים" מהתפוחים שבישלתי.
לילה טוב חלומות נעימים בעוד סבא וסבתא ישנים
הבצק החל להפשיר – שמרים זוכרים.
בבוקר הגיע "אם הבית" ליום עבודה רגיל נכנסה למטבח
והחלה מדברת עם עצמה: "וואלָה שוּ הָדַה?"
"יָאמָא יָאמָא"
אני מקשיבה והיא מדברת…
מר אדון קהלת ישן אין אף אחד בבית
"עם מי את מדברת במטבח?" אני שואלת
והיא.." תַּעֲלִי תַּעֲלִי".. יָּא ווּאֲרַאדִי – אללה יִסְתֹּר
פירוש רש"י :
"מה זה הדבר הזה? – יאמא יאמא – wow – בואי בואי…
אלוהים ישמור."
ואני בבהילות כמו ביציאת מצרים " תַּעֲלִי תַּעֲלִי" ישר למטבח ושם…
אותו בצק מגולגל קפוא, שהוצאתי בלילה להפשרה,
הפשיר החל תופח ותופח ותופח…
עד שלא היה לו כבר מקום בשקית אז היא פשוט התפוצצה
והבצק החל תופח מכל החורים… ראו תמונה
והיא למה זה ככה ? למה? אני יודעת למה? הוצאתי להפשרה וזה מה שקרה.
ועכשיו כל התכנונים לרולדות נמוגו בתפיחה אחת גדולה.
הוצאתי שתי תבניות עגולות להציל את הבצק התפוח תפוח
רדדתי במערוך והנחתי שכבת בצק בתחתית התבניות
אחת לתפוחים ואחת לגבינה ורצועות ממעל.
עכשיו זה שוב צריך קצת לתפוח … כך כתוב
כולי תקווה שלא אמצא את העוגה תופחת לתקרה…
הכנסתי לתנור וקראתי "קריאת שמע של שחרית"
שהעוגות לא יתפחו והתנור יתחיל לרקוד…
יש….!
זהו הצלחתי יש שתי עוגות תפוחים וגבינה.
התפוחים מתבשלים…
לקרר ולהוסיף על הבצק…
להוסיף את הרצועות ולהשאיר לתפוח…
להכניס לאפיה…
ולהגיש באהבה…
עכשיו אנחנו מאומנים…
לתפיחה…
ולתנור…
לחתוך…
ולהגיש באהבה…
ושלא תגידו שלא הזמנתי אתכם לטעום שתי עוגות בצלחת אחת.
ושלא תגידו שלא שיתפתי אתכם בפשלות…
שיצאו טעימות סוף…
אני שיתפתי אתכם לכם לא נותר רק לפרגן ולעשות לייק ואני אגיד תודה
להתראות במתכון הבא סבתא אילנה
