ולפעמים כשאני כך לבדי אני חוזרת לסמטאות נוף ילדותי
לריחות לטעמים שלא נס ליחם אותם אני שומרת בלב החם.
בSaloona"" מתעדת את המתכונים שומרת על הגחלת לדורות הבאים.
אז יש לי סיפור בן 50 שנה מאחורי צלי מבשר בננות, נדמה לי שפעם
סיפרתי אותו אבל בכל פעם שאני מחליטה להכין צלי עולה חיוך על פני.
ולמה?
כי בבית סבתי תמיד שמעתי על "בשר מוזה" סבתי תמיד הייתה אומרת לסבי
בערבית מדוברת קניתי "בשר מוזה" מאוד יפה, בישלתי במיה עם מוזה,
הכנתי צלי מה"מוזה" קניתי מוזה יפה לחמין…
גם אבי ז"ל היה חוזר הביתה ואומר לאימי קניתי לך "בשר מוזה".
לימים התחתנתי והתחלתי לבשל בפעם הראשונהבביתנו שבקרית ביאליק
הלכתי לקנות אצל הקצב בשר.
נכנסתי לחנות כולי התרגשות לקנות "בשר מוזה".
כבר אז התחלתי מדברת עם עצמי כנראה זה בא עם הנשואים
"אבל איך אגיד לקצב שאני רוצה "בשר מוזה"?סבתא דיברה בערבית,
עשיתי לי תרגום מהיר "מוז" זה בננה – זהו אני מסודרת…
"כן גברתי מה בשבילך ?" שואל הקצב
איזה גברתי כולי בת 18 בפעם הראשונה נכנסת לקנות בשר …
אני… אני… ממש התחלתי לגמגם אני…
אני רוצה "בשר בננות" חייכתי לו.
הקצב הביט עלי בעניו הכחולות ושאל איזה בשר את רוצה?
אני רוצה "בשר בננות"… שקט דממה…
גברתי הצעירה אני קצב כבר 30 שנה מצטער לא שמעתי על בשר כזה!
ואני כולי בביטחון איך יכול להיות סבתא שלי קונה בבשר בננות,
ואפילו אבא שלי קונה בשר בננות !!
והוא… מסתכל על אשתו והיא עליו… ואומר: גברתי הצעירה
בננות יש רק בחנות הירקות כאן צמוד אלינו.
ואני מתעקשת יש כזה בשר ואני אפילו יודעת איך הוא נראה !
הוא נראה כזה אדום יפה עם סלסולים כזה טעים.
הוא פותח את המקרר הענק שעמד מאחוריו מוציא נתח בשר
שואל אולי זה? לא!
אולי זה? לא !
ואולי זה? לא !
ואני אומר לך שבננות קונים בחנות ירקות לי אין בננות
וגם לא בשר בננות!
ואז מתוך המקרר מביט אלי נתח יפה של "בשר הבננות"
כולי בהתרגשות אני אומרת לו "הנה זה זה הבשר הקטן הזה".
הוא מוריד את נתח הבשר
ואומר לי לזה גברת קוראים מוזה ואני עומדת שם עם חיוך "טיפשי"
וצוחקת וצוחקת ומספרת לו שסבתי תמיד דיברה בערבית
וסיפרה לסבי שהיא קנתה "מוזה" ואני חשבתי שזה בערבית
לכן עשיתי תרגום ממוז לבננות.
מאז בכל פעם שהייתי מגיע לקנות בשר הוא היה מקבל אותי
בחיוך יפה ואמר הנה גברת בננות הגיעה.
ומספר לקונים את סיפור "המוזה" זה הבשר של הבננות.
ואמר שלעולם לא ישכח את הסיפור.
גם אני לא אשכח את הסיפור.
אבי סבי ז"ל כשסיפרתי להם את הסיפור התגללגלו מצחוק…
וסבתי הייתה גאה בי כי הבינה שהעבירה לי המון…
עד היום אני קוראת לו בשר בננות…
כך נראה בשר המוזה
קדימה לסיר…
לחם ולהנות…



















