יום שלישי שלוש פעמים כי טוב
פעם ראשונה לפוסט ה- 100
פעם שנייה למתכון ה- 100 זהירות ממכר!
פעם שלישית לנר שלישי של חנוכה
ראשית תודה ל Saloona שנתנה לי אחלה במה בסלון שלה, זה לא היה
ברור ומובן מאליו לסבתא כמוני להיכנס פנימה.
לכתוב אין לי בעיה, בעצם יש צריכה ללמוד לקצר… האמת סלונה לא התלוננה.
אבל להיכנס לעולם שאני בכלל לא מכירה ולהתחיל להתמודד מושגים
חדשים ועם ה – Debugger שהעלה לי מידי פעם את הקריזה עם "מרק עדשים"
לא שייך…
ללמוד להכניס פוסט, תמונות, תמונה ראשונה, לצלם ועוד…
וכשכבר קצת "השתפשפתי" רגע לפני פוסט ה- 100 אפילו קיבלתי
להשתתף ב"סלונה בודקת" בפעם הראשונה ואם אתם חושבים שזה ככה
סתם פשוט תשאלו את יערה או את רות… הן הסלונות שתמיד נמצאות
בסביבה מושיטות עזרה…
ואם הם באותו הרגע לא בדיוק בסביבה, אז יש את הסלונות שמושיטות אחת
לשנייה עזרה לא אכתוב שמות כי הרשימה ארוכה…
וחלילה שלא אשכח אף אחד או אחת אז לכולם תודה.
אז הללויה לפוסט ה -100 האמת ששמרתי אותו בכספת לזה המאורע.
להתענג על מֲעַגוּנַת זעתר טרי זה מה שנקרא אזוב מצוי בגבינה בולגרית.
"ולפעמים שאני כך לבדי אני חוזרת לסמטאות נוף ילדותי
לריחות לטעמים שלא נס לייחם אותם אני שומרת בלב החם".
זהו קצת גשם קצת קר…
והוא מתחיל לפרוח הירוק הירוק הזה באדנית שבמרפסת
זה שנקרא אזוב מצוי – זעתר בעברית צחה.
למה מצוי לא הבנתי כשאין לקנות אותו בסופר.
עלעליו ירוקים ונעימים וכשהאדנית כבר ירוקה הוא שולח לי
קריצה וזה ממש ברור ומובן שאני מתחילה להכין מֲעַגוּנַת…
הסבר למה התכוון המשורר.
עֲגִ'ין זה בצק- מֲעַגוּנַת זה מאין בצקיות
אתם יכולים לקרוא להם "זהירות חטיפי זעתר מממכרים".
בעברית זה רוגעלך קטנטנים מלוחים עם גבינה בולגרית
מטוגנים כן כן אין מה לעשות זה מתכון
כבר אמרתי מסמטאות נוף ילדותי בשכונה של "קיבוץ גלויות"
אותה סמטה שאף דלת בה לא הייתה נעולה, כולם ידעו מה כל
אחת מבשלת אופה.
כולם ניסו הכול הבולגרייה את המתכון של הרומנייה,
הערבייה את המתכון של הפולנייה, המרוקנית את המתכון של
של הויזינה הספניולית, ערבבו טעמים והכול יצא טעים.
רק הן לא ידעו שהן היו אחלה "סלונות" כל מתכון בול.
אז שלא תגידו שלא הזמנתי אתכם לטעום תענוג מושלם מֲעַגוּנַת
לא לדחוף יש המון…





















