כמה כולנו מכירים את הסביבה שרוצה אך ורק בטובתך, הכל מכוונות טובות. רוצים בעדך שיהיה לך טוב.
השאלה במה זה עולה לנו הטוב הזה ??
יש אנשים שחייבים לתת את חוות דעתם, את המחשבות שלהם, ההשגות שלהם, תפיסת החיים שלהם, הרעוינות שלהם, העצות שלהם ועוד
למדתי ב 41 שנות חיי שלסביבה תמיד תמיד יהיה מה להגיד – כי תמיד יהיה מישהו שיחשוב אחרת ממני ויראה את העולם אחרת ממני ומאוד ירצה להעביר לי את הידע הכל כך חשוב הזה, שהוא צבר בשנות חייו.
אך השאלה היא – האם ביקשתי את העצה הזו ? האם מעניינת אותי השקפת עולמו של אותו אדם ? האם כשאני בתקשורת עם אנשים אני מבקשת את עצתם ?
ולרוב התשובה היא לא !
רובנו רוצים ה ק ש ב ה – פחות עצות, פחות דעות, פחות פתרונות – כשמקשיבים לנו האחרים אנחנו בעצם שומעים את עצמנו.
צילום : אלבום אישי – לונדון
מה שהכי מפריע לי בעניין הזה הוא התגובה שלנו לסביבה כשהסביבה מעירה לילדים שלנו בהערות כמו : "למה אתה עדיין עם מוצץ ? אתה כבר ילד גדול" "למה אתה אוכל עם הידיים, זה לא מנומס" ועוד אמירות כאלה ואחרות .
וכאן נשאלת שאלה חשובה יותר – איך אנחנו מגיבים לזה ? מה המסר שאנחנו מעבירים לילדים שלנו
האם הסביבה מנהלת אותי ? האם הסביבה משפיעה על הבחירות שלי ? האם הסביבה מחליטה איך יראו חיי?
אני רוצה להגיב להערות האלה בצורה מאוד ברורה – זה שהסביבה לא חושבת שמה שאני עושה זה נכון/טוב זה לא אומר שאני צריכה לשנות את ההתנהלות שלי .
לדוגמא: כשישנו בלינה משותפת עם הבנות שלנו הרבה אנשים לא ראו זאת בעין יפה, "היא תתרגל" "היא לא תעבור אחכ למיטה שלה" "אתם עושים טעות שתעלה לכם ביוקר …" ועוד שלל עצות זהב.
יכול להיות שלאותם אנשים זה ממש לא התאים – לנו כן ! לאורח החיים שלנו, לתפיסת עולמנו זה מאוד התאים.
אז המשכנו לעשות מה שנכון לנו – אמרנו תודה רבה על הכוונה הטובה (אני בטוחה שאותם אנשים המליצו לנו מתוך הידע, ההבנה והחויות שלהם ) אך בסוף עשינו את מה שאנחנו מאמינים שנכון לנו .
אז כשמישהו מהסביבה דואג להגיד לכם ליד הילדים שלכם הערה מכווצת, מנמיכה ולא אחת כזו שעושה טוב בלב, ממליצה מאוד להגיד ליד הילדים "תודה על העצה אך אצלנו עושים מה שנכון לכל אחד ואחד פחות מה שנהוג" או כל משפט אחר שמראה לילד שאנחנו קשובים לעצמנו קודם כל.
ולמה בעצם ? מדברים היום הרבה על הסביבה כמשפיעה ואני אומרת- בואו נחזיר את ההשפעה אלינו, כל אדם לעצמו ולביתו.
כל כך חשוב בעיני שילד ידע שאם הוא קיבל הערה בחוץ, עדיין יש לו את יכולת הבחירה לעשות או לא לעשות ולהחליט בעצמו אחרי שיבדוק עם עצמו עמוק פנימה מה נכון לו ומה פחות. ולא ללכת אחרי מה שאומרים או לא אומרים .
צילום: אלבום אישי – נעמה שלי
ובתוך תוכו פנימה לדעת שכמו שהוא ככה זה הכי טוב !
כשהייתי אמא חדשה מצאתי את עצמי הרבה פעמים מגיבה לבנות שלי בצורה שתאמה את מה שהסביבה ציפתה ממני ואחכ הרגשתי מאוד לא טוב עם עצמי.
לתת פחות משקל לסביבה, כי תמיד יהיה מישהו שעבורו אנחנו נהיה לא מספיק טובים, לא מספיק מנומסים, לא מספיק חכמים,פשוט לא מספיק …
אני תמיד שומעת את מה שאומרים לי אך שומרת על זכות הבחירה שלי ודואגת שגם הבנות שלי ידעו שזה בסדר לשמוע את האחרים אך הבחירות וההחלטות הן שלהן לגמרי .
לסיום אני רוצה לקשר את הכתוב לשנה החדשה שעומדת בפתח – הילדים שלנו נכנסים למסגרות חלקם מוכרות חלקם חדשות ואנחנו , עם פרפרים בבטן שולחים אותם באהבה רק אתם מכירים את הילד שלכם הכי טוב, תהיו קשובים אליהם ואל עצמכם, בכדי לאפשר להם כניסה חלקה וקשובה למסגרת החדשה. הקשבה הקשבה הקשבה.
אביבית – 0545801396
מנחת הורים בגישת ההיקשרות, מדריכה ומאבחנת מוסמכת להתפתחות תינוקות
מטפלת בריקול הילינג ואקסס ברס