28.11.2019 הפתיחה הרשמית של פסטיבל הצילום הבינלאומי, אירוע הצילום הגדול ביותר בישראל, שזו השנה השביעית לקיומו.
בזמן שההכנות לפתיחת הפסטיבל בעיצומן הוזמנתי למסיבת עיתונאים וסיור במתחם הפסטיבל בבניין עזריאלי שרונה, בתל אביב.
ההתרגשות והמתח עטפו אותי בכניסה למתחם, חלק מהמוצגים ממתינים לתלייה , אמנים ועובדים מתרוצצים, הרגע המופלא הזה שקודם לפתיחת המסך ומילוי החללים באנשים, יש בו קסם של ראשוניות שמעלה את מפלס הסקרנות שלי.
הפסטיבל השנה מוקדש למושג פנטזיה מטרתו להעלות מודעות באמצעות הצילום. אייל לנדסמן מנכ"ל PHOTO IS: RAEL והמנהל האמנותי של הפסטיבל: " משנה לשנה אנחנו מוצאים בשפת הצילום את הדרך להגשים את הפנטזיה שלנו: לייצר דיאלוג ושיח מעצים ולשבור את ההיררכיה החברתית המקובעת של חזק וחלש.
בפנטזיה שלי נתרגש, נשפיע ונשמיע קול משמעותי בשפת הצילום" .
הפסטיבל יציג במשך 10 ימים 40 תערוכות של למעלה ממאתיים וחמישים צלמים ישראלים ובינלאומיים מובילים, בשילוב תכנים מתחום הפרפורמנס, וידאו ארט, מוזיקה ועוד, 30 תערוכות חברתיות,
הפסטיבל מהווה נקודת שיא לפעילותה השנתית של PHOTO IS: RAEL, חברה לתועלת הציבור ושלא למטרות רווח. החברה הוקמה למימוש חזון החברה לעשייה חברתית, יצירת דיאלוג, מחקר והפניית זרקור אל נושאים אמנותיים וחברתיים באמצעות שפת הצילום.
על התהליך לבחירת העבודות שיוצגו בפסטיבל שמענו ממיה ענר האוצרת הראשית לפני שנה נקבע פנטזיה כנושא הפסטיבל ואז יצא קול קורא לאמנים בעולם . נתקבלו מעל 1000 הגשות של אמנים מ-60 מדינות ברחבי העולם מתוכן נבחרו 20. כמו כן, יש עבודות וידיאו של השופטים.
פגשנו מספר צלמים שהסבירו על עבודותיהם:
עודד וגרשטיין בן 33 סיפר שתמיד התעניין בנושא ההזדקנות מה שהתחיל במפגש בינו לבין סבו שסיפר על נעוריו ואילו הוא התקשה לראות באיש המבוגר את הנער.
הוא מתעניין מה חווים אנשים מבוגרים שיודעים שיותר לא יראו ויחוו דברים, מה עושה להם הידיעה של האין עתיד. "איך מרגיש לדעת שלעולם לא תעשה מה שרצית לעשות"
הסקרנות הניעה אותו לצלם עבודות במקומות שונים בעולם.
העבודות שלו הן הזמנה לדיון חברתי על הדור המבוגר.
מור אלנקווה לקח את הפנטזיה לעולם החתונות.
הוא הכין משקפות כדוגמת משקפות שקפים שחלקנו מכירים מילדותינו בכל משקפת צופים בצילום אחר. הצילום מניע את הצופה לספר לעצמו סיפור. כל צופה מספר לעצמו סיפור אחר.
פרויקט חלוצות הצילום אוצרים נועה צדקה וגיא רז. הפרוייקט הינו יוזמה של Photo is:real כחלק מרצף תערוכות מחקר המוקדשות להתפתחות הצילום הישראלי.
לפרוייייקט שני חלקים. חלק ראשון דיוקן עצמה גיא רז מציג את פועלן של 66 צלמות שפעלו בארץ בשנים 1850-1978 לצד דיוקנן. בן הצלמות סבתו של גיא, מרגש.
בחלק השני : הצלמת שאכפת לה –"ואני צילמתי ובכיתי, בכיתי וצילמתי", נועה שהוציאה ספר שסוקר את ציר הצילום בהוראה בבצלאל, מציגה עבודות של 10 צלמות ומאפשרת לצלול לעולמן הייחודי.
אלכס סות' (ארה"ב) אוצרת מיה ענר מציג לראשונה בישראל עבודות מתוך הפרויקט שלו SLEEPING BY THE MISSISSIPPI פרויקט שהווה פרצת דרך בקריירה של אחד הצלמים הגדולים בעולם. אלכס מתעניין במקומות ובאנשים צילומיו מספרים סיפור גם של מקום וגם של אנושיות .
מארק אוהרם-לקלף (ארה"ב) אוצר אייל לנדסמן מתעניין מה המשמעות של אהבה, משפחה אינטימיות עבור גברים בהודו. הוא צילם במהלך שלש שנים ב-13מחוזות בהודו.
בקומה השניה של המתחם מוצגת דרכים חדשות– תערוכת הצילום של ארגון Photo is:real
אורלי שגב מנהלת הפעילות החברתית של Photo is:real ספרה שזו השנה החמישית שהארגון מקיים פעילות חברתית בשפת הצילום בעשרות קהילות ברחבי ישראל.
מדריכים שמקבלים הכשרה לעבוד עם מתודולוגיה שלfoto voice
נותנים למשתתפים בקהילה כלים לצילום ואז המשתתפים מצלמים בלי מתווכים.
הצילום מאפשר גישור עם אוכלוסיות כמו צרכים מיוחדים מבוגרים
כל קבוצה בחרה איך להשמיע את הקול שלה
שירז גרינבאום מנהלת פיתוח הכשרות והאוצרת של התערוכה החברתית
דפנה טל מישראל מציגה מיצג וידיאו שמתמקד בהצגה עצמית. הצגה עצמית נבחרה כסוגיה למחקר מה בוחרים לחשוף, מה להסתיר.
קבוצת אומנים מוירג'יניה משתתפת בסדרת עימותים עם העצמי שלהם, מרתק.
בשקף שצילמתי יש פרוט צילמתי שני בחורים
לסכום
הבאתי טעימה ממגוון העבודות, הפסטיבל מאתגר מחשבה ומעורר השראה.
המרחב שבו מוצגות העבודות גדול ומתפרס על שתי קומות קחו בחשהון שנדרש להקצות זמן לביקוריש הרבה מוצגים.
נהנתי מכל רגע, מעניין לראות לאן לקח כל משתתף את הנושא פנטזיה ומה מתחולל אצל הצופה, איך היצירות מתקשרות איתו. עבורי זה היה אתגר מעניין ומעורר מחשבות.
צילום: נירה פרי