הסרט "מסייה שוקולד" מבוסס על ספור אמיתי. הסרט מספר את סיפורו המופלא של שוקולד, הליצן רפאל פדייה, יליד קובה, בן לעבד ששרת בביתם של לבנים. אדם שגדל בסביבה מפלה ומשפילה ומצא עצמו לימים משחק בקרקס בספרד הרחק ממקום הולדתו, בתפקיד משפיל תוך אמונה שזה גורלו.
מפגש בינו לבין איש קרקס ותיק, הקומיקאי פוטיט (ג'ורג' טודור הול) יליד אנגליה, אדם למוד ניסיון שחש שזמנו עבר ומנסה להמציא עצמו מחדש, מטלטל את שוקולד, פותח בפניו אפשרות חדשה להופיע בדואו ולעבור לפריז, מרכז תרבות מוביל באותה תקופה.
ההופעה של השניים קוצרת הצלחה אבל ההצלחה המסחררת מחד, ההפליה על רקע גזעני והנטייה להימורים מאידך, חורטים את רישומם על היחסים בין שני היוצרים.
שוקולד מתאהב באשה לבנה ובעידודה מנסה ומצליח לשבור את תקרת הזכוכית ולהפוך לאמן השחור הראשון שהופיע בתיאטרון בצרפת בתפקיד אותלו בסוף המאה ה- 19, כוכב פרסומות ויקיר מונפארנס. כל זה קורה בסביבה עם תפיסות ודעות שקבלת האחר היא לא אחת מהן.
הזוגיות של השניים חווה התעללות מהאדם ברחוב הן שוקולד והן אשתו מקבלים הערות גזעניות. המלחמה של שוקולד שהחלה עם צאתו מאזור הנוחות שלו שמשמעותו הייתה לחיות חיי עבדות, ממשיכה לאורך כל חייו.
דמותו של הקומיקאי פוטיט איש מצחיק על הבמה, רציני ,לא מביע רגשות כשהמסך יורד כפרטנר לאדם שעובר טלטלה רגשית ומחשבתית תורמת בעיני להבנת המרקם המורכב של ההוויה הקיומית המוצגת בסרט הזה.
יצאתי מהסרט עם אבן בלב ובמהלך הערב הצלחתי לפצח אותה לשאלות הרלוונטיות גם כיום:
- מה מרגיש ילד שלא מקבלים אותו לבית ספר על רקע עדתי?
- איך משפיעים זיכרונות ילדות מבית אבא על הדימוי שלנו ועל האומץ לנסות ולשנות?
- איך זיכרונות כואבים קופצים וצצים דווקא ברגעים בהם אנחנו הכי שבירים?
- המסכות, לא אלה של פורים, אלה של החיים האמיתיים, איזה שימוש אנחנו עושים בהם?
הסרט סוחף מעורר אמפטיה ולכן כל כך נוגע ודוקר ברך שבלב.
סרט כבד המעורר מחשבות. נראה שכלום לא השתנה בעולמינו, רק השפה, החברה הפכה למעודנת יותר בביטויי האפליה.
כצופה נסחפתי אחרי רגעי האמונה של שוקולד בעצמו כאבתי את רגעי המשבר, התובנה והיכולת שלו להתניע חוזקות למרות תנאי הסביבה הקשים עושים אותו לגבור אמיתי.
חוזק וחולשה מככבים בסרט הזה זה לצד זה.
מקום נכבד יש לחשיבות וההשפעה של מי שמאמין בך והרצון להוכיח.
אחת מהמסקנות בעקבות הסרט היא שהסרט ממחיש כיצד לא ניתן להחזיר את הגלגל המסתובב לאחור למרות שיש רגעים שהחזרת הגלגל נראית כפתרון.
לסיכום סרט מומלץ שנוגע בנשמה, אל תחמיצו
הסרט נעל את פסטיבל הקולנוע הצרפתי ה- 13.
הבמאי רושדי זם הגיע לישראל להקרנות הסרט במסגרת הפסטיבל
החל מיום חמישי 07.04.2016 יוקרן הסרט בסינמטק תל אביב וברחבי הארץ
הטריילר:
https://www.youtube.com/watch?v=bPoMmYJbx8w&feature=youtu.be
יוצרים
בימוי : רושדי זם Roschdy Zem
תסריט : סיריל גליי Cyril Gely
עיבוד: רושדי זם ואוליבייה גורס Roschdy Zem Olivier Gorce
עבוד חופשי על פי הספר "שוקולה ליצן שחור" מאת ז'ראר נוריאל Gérard Noiriel
" מאת ז'ראר נוריאל Gérard Noiriel
הפקה: אריק וניקולא אלטמאיייר Eric Altmayer Nicolas Altmayer
צילום: תומא לטילייה Thomas Letellier
עריכה: מוניקה קולמן Monica Coleman
מוסיקה: גבריאל יארד Gabriel Yared
עיצוב: ג'רמי ד' ליניול Lignol Jérémy Duchier
תלבושות: פסקלין שוון Pascaline Chavanne
שחקנים
שוקולד: עומר סי Omar Sy
פוטיט: ג'יימס תיירה James Thierrée
מארי : קלוטילד הם Clotilde Hesme
אולר: אוליבייה גורמה Olivier Gourmet
דלבו: פרדריק פיירו Frédéric Pierrot
גברת דלבו: נעמי לבובסקי Noémie Lvovsky
קמי: אליס דה לנקסנג Alice de Lencquesaing
גמייה: אוליבייה רבורדין Olivier Rabourdin
צילוםתמונות לפוסט: Julian Torres
שלכם ובשבילכם,
נירה פרי
בלוגרית בסלונה , מאמנת המתמחה באימון נשים