סיפרתי לא פעם שאני אוהבת דגים אבל רק כשהם שוחים באקווריום,
כאלה יפים צבעוניים שעושים פלום… פלום… עם בועות.
לא טועמת אותם!
למה?
כי הם עושים לי קשקשים זה למה !
ואילו האיש, זה שאיתי כבר 50 שנה תנו לו לאכול כל יום דג, ואין אישה יותר טובה ממני…
כי " כל האוכל דג ביום דג ניצל מדג"
השנה שנת 1966 אני בתחילתו של הריון ראשון עם הבן הגדול החלטנו נוסעים לנופש בכנרת,
בדרך אמרנו:
"אם אנחנו כבר כאן לא נקפוץ לבקר את סבתא בידא בפלוס 200?" .
אז נסענו לביקור אצל סבתא בידא, אמא של חמותי וסבתא של אישי שהייתה אז "אזרחית ותיקה"
הייתה לה ראייה ושמיעה סלקטיבית ומלאה בחוכמת חיים, ומלאה בסיפורים מצחיקים.
לא יודעת למה אז "האזרחים ותיקים" נראו לי מה זה "וותיקים" ואני היום יותר ותיקה מהם.
הכביש לטבריה היה צר ומתפתל … יורדים ויורדים… ואז בפלוס 200 בדיוק, שהכחול של הכינרת
נראה מרחוק, פונים ימינה ונוסעים ישר ישר לבית של סבתא בידא המצחיקולה.
הדלתות בשיכון פתוחות לרווחה כולם בטבריה משפחה אחת
"וכשבא לשכונה בחור חדש" ועוד עם מכונית, כולם יוצאים מהדלתות מברכים לשלום.
נכנסנו לסבתא אמרנו שלום והיא כמו כל הזקנות הייתה חשדנית
"מי זה בא" שאלה הביטה בחצי עין,
"סבתא זה אני ברוך הבן של הדסה" הביטה מנסה לזהות …
"מה אתה עושה בטבריה מה? נותנת נשיקה ומורידה לי כאפה על הלחי, ומי זו אתך מי?"
מתבוננת בחשדנות?
זו אשתי סבתא "ומה השם שלה של אשתך ?"
אומרת לי להתקרב מסתכלת עלי ואז שואלת את בעלי אהה… מה היא בהריון?
שנינו במסתכלים בחיוך… לא זיהתה את הנכד "אבל מזהה בטן של חודש שלישי ?" חחח…
ואז היא מזמינה אותי לשבת, בואי "בינתי" ילדה שלי, בואי תישבי, ומתחילה לספר לי….
"הראש כואב לי בגלל האבטיח".
עוד לא עבר לך סבתא שואל בעלי? והיא "איך יעבור איך?"
ואני שואלת למה בגלל האבטיח ?
ואז היא מספרת לי סיפור בן אלף חחחח…
למה בן אלף ?
כי היא הספיקה לספר אותו יותר מאלף פעם ב 80 שנות חייה…
"נסעתי באוטובוס לשוק לקנות רגליים של עוף להכין מרק עוף" , בדיוק כמו שאתם קוראים,
"רגלים של עוף" פעם מרק עוף שווה ,בלי רגליים של עוף לא היה מרק עוף !
וממשיכה …איש אחד עלה לאוטובוס עם הרבה אבטיחים ושם אותם שם למעלה באוטובוס…
וככה פתאום בסיבוב, Wיי Wיי – נפל אבטיח גדול ככה על הראש שלי – גמר עלי ושבר לי את הראש !
ומוסיפה בערבית מדוברת (כאסר ראשי), האיש בא אמר לי :
"סליחה סבתא סליחה "
אמרתי לו מה יעזור סליחה מה? תהרוג אותי גם תגיד סליחה !
"את מבינה?" שאלה אותי – ואני מנסה להתאפק לא לצחוק , אבל היא כמו שראתה את הבטן של חודש שלישי, ראתה גם את החצי חיוך שלנו וברכה את שנינו באיזה ברכה עסיסית.
"ככה אתם צוחקים? צחקו… צחקו… עוד מעט יבוא זה שבבטן גם יצחק עליכם.
ובעלי סבתא זה מצחיק – והיא… "אם היה הורג אותי גם מצחיק?"
זו סבתא בידא מפלוס 200 בטבריה… כמו שיש דגם בכנרת ככה יש לה סיפורים.
קבלו את המתכון של סבתא הדסה חמותי הבת של סבתא בידא שהכינה
"גפילטע פיש מטוגן"
קציצות דגים הפעם מדג בס מפולט ונקי זה המוכן שלא עושה לי קשקשים
גפילטע פיש מטוגן.
להפשיר את הדג להוריד את העור ולהמליח
טוחנים במעבד מזון…
קוצצים את הפטרוזיליה…
תבלינים ושתי בצים….
קמח מצה…
מרקם העיסת הדגים…
מגלגלים קציצות….
טיגון בשמן עמוק…
כל עדה והגפילטע פיש שלה – גפילטעפיש מטוגן
קציצות מטוגנות ומבושלות בבצל בנוסח חמותי סבתא הדסה עמר ז"ל
קציצות מבושלות ברוטב עגבניות פיקנטי
אחרי שהכנתי את כל קציצות הדגים בכל הטעמים שלפניכם
מה היא אומרת לי "הסנדוויץ":
"זה הכול?
חשבתי שזו עבודה קשה ואת מספרת לנו שאת מבשלת ומבשלת…?"
אתם הבנתם את זה!
"ויקום המלפפון ויכה את הגנן"
