זו עוגת ילדותי ילדי ונכדי
ולפעמים כשאני כאן לבדי אני חוזרת לסמטאות נוף ילדותי…
לשדות אביב מלאים בחרציות
ולבוקר של פסח עם ריח מציות.
מתעוררת בבית סבתי למחרת ליל הסדר
סבתא מגישה לסבא קערת אלומניום מצוחצחת
מלאה בחלב וסבא מפורר לתוכה פשוט מצה
אוכל ונהנה מכל כף, ואת קולות הקרנשייות
של המצה שומעים בקצב בכל הבית.
במבט לאחור נראה לי שזה הרגע בו נולדה
המצאת הקורנפלקס לראשונה.
אנחנו הילדים קיבלנו מצה עם מרגרינה, כן מרגרינה
וריבה אדומה.
וקובית עוגת מצות בטעם של עוד.
היום שאני גם כבר סבתא יש בליבי געגוע
לתקופה ההיא שהסבתות מכלום הכינו המון.
רגע לפני כניסת החג רואה הנכד הקטן שלנו את המצה
על השולחן עיניו הבריקו וחיוך גדול עלה על פניו
והוא שאל בשמחה ופליאה:
"מה סבתא את אפית את המצות?".
ואני עניתי לו – לא אני קניתי אותם בסופר קניתי
חבילה גדולה…
פתאום אני רואה אכזבה על פניו והוא ממשיך
ושואל… אז מה סבתא רק כשיצאת ממצרים
אפית מצות?
אמרתי לו בוא תראה מה אני הכנתי כשיצאתי ממצרים,
פתחתי את המקרר והראיתי לו את עוגת המצות מלאה בקרם שוקולד חלווה והוא…
יאמי יאמי אני אוהב את העוגה הזאתי!
בטח אוהב גם סבתא וסבא אוהבים כל פתיחת מקרר מישרים פינות…
רגע הולכת לקחת חתיכה…רוצים גם?
קדימה אל תגידו שלא הזמנתי אתכם לטעום והכנתי לכם גם את המתכון.
המרכיבים בסיר…
הקרם נמס…
מוסיפים את החלבה…
מערבבים היטב שלא ישארו גושים…
מורחים 2 כפות מלאות על כל מצה תבולה…
הכל מוכן…
מקשטים ומקררים ומתחילים לישר פינות לבריאות…
לכם לא נותר להפשיל שרוולים ולהכין ועל הדרך
לעשות גם לייק עד… למתכון הבא.
ואני כמו תמיד מנומסת ואומרת תודה
הפעם אוסיף אחלה חג שמח לכם חברים.
