לא יודעת למה זה תפס אותי, פוסט שקרא לכל הקוראים אותו להצטרף לאתגר ניקוי רעלים למשך 10 ימים ועל הדרך מרוויחים גם בונוס – צמצום היקפים והשלת כמה קילוגרמים. כנראה שבאותו היום הייתי מורעלת מתמיד, אז נקראתי לאתגר ואני צולחת אותו כבר 6 ימים ברצף. אבל הבונוס האמתי לא קשור למשקל.
"עשרה ימי אתגר של ניקוי רעלים ושריפת שומנים! והכל בחינם!" כך פתח הפוסט, ומיד תפס אותי. גללתי בסקרנות את חוקי האתגר בו הופיעו יותר מידי משפטים שהתחילו במילה "ללא" ומעט מידי במילים כמו "שוקולד" "בורקס" ושאר הנאות החיים. אז בהחלט עמד מולי אתגר גדול ומסקרן שבתכל'ס אמר לי "נראה אותך!". צורפתי לקבוצת וואטסאפ ובה מעל 100 נשים מאותגרות מתמיד ויצאנו לדרך. מובילת התהליך מיד שלחה בקפדנות רשימת כללים, תפריטים, מתכונים, המלצות, טיפים שכללו המון מילים ושמות של רכיבים שהייתי בטוחה שעד כה הזינו ציפורים וצמחים. מסתבר שלא. למרות הענן הכבד שאפף אותי החלטתי להדליק פנסי ערפל ולנסוע בזהירות לקראת היום הראשון, מקסימום אעצור בצד ואחכה שיתבהר. אין לי מה להפסיד.
6 ימים אחרי, אני מרגישה נפלא! פיזית ומנטלית והקפדתי באדיקות פסיכית אחר הכללים והנהלים, על כל ה"ללא" וה "נטול" ולפניי עוד מחצית מהאתגר. אך הבונוס האמתי שלי מהתהליך הזה, היא העובדה שהצלחתי להציב לעצמי מטרה שנראתה כבלתי אפשרית – ועמדתי בה. כמו דמות מהסדרה "שובר שורות", הכנתי מידי ערב תיק אוכל שכלל בתוכו את כל ה "מותר" וה "אפשר" כדי שאצליח. כדי שאתחזק. מהפנים החוצה ומהחוץ אל הפנים. אלו בין הפעמים המעטות שהשקעתי כל כך בהחלטות שלי, במטרות שהצבתי , ביעדים שלי – כי הפעם תכננתי להשיג אותם. וזה לא שכולם סביבי הצטרפו יחד איתי לאתגר, ההפך הוא הנכון, כולם הרימו גבה ומרחו חיוך ספקני. אך הקול הפנימי שלי נשמע צלול וברור מתמיד עד שהחליש את כל רעשי הרקע – כי הרגשתי טוב. הרגשתי מצוין.
אז מה המסר? שלהצלחה אין מעלית, צריך לקחת את המדרגות ולטפס שלב שלב, רגל עוקבת רגל. המדרגה הראשונה יכולה קטנה כמו הצלחה באתגר ניקוי רעלים, אבל היא תביא אותך למדרגה השנייה – גבוה יותר משבוע שעבר. ההצלחה באתגר הזכירה לי מי אני. לאן אני יכולה להגיע כשאני ממוקדת מטרה וכמה אין דבר כזה בלתי אפשרי. ירקות או לא להיות – זו לא השאלה
INSTA:inbar.medina.im