האמת שאני משתעשעת ברעיון לכתוב בלוג כבר די הרבה זמן, ואתמול בלילה נשמע הגונג.
אתמול אושרה העסקא לשחרור גלעד שליט ובכך נפלה ההחלטה ללידתו המחודשת – כשבוי משוחרר
זה היה הטריגר ללידתו של הבלוג שלי
אני אם טרייה – אסף בן חודש ושלושה שבועות ולאורך כל הדרך מאז החטיפה תמיד טענתי שאנחנו יכולים " להנות " מהפריבילגיה לומר שאין לשחרר בכל מחיר
אנחנו זה אומר כל העם פרט למשפחתו של גלעד, עבורם אין מחיר לשובו של הבן שלהם הבייתה
אין מה לעשות הדבר הקטן הזה ברגע שיוצא לאויר העולם הופך את כל הסקאלה, פתאום האושר שלו דורס הכל בדרכו אל המקום הראשון בסדרי העדיפויות
אני רק יכולה לדמיין את תחושותיה של אביבה שהבטן בטח מתהפכת לה כמעט כמו בערב שבו נודע לה על החטיפה
עכשיו נשאלת השאלה איך הוא יחזור, באיזה מצב צבירה, פיזי ונפשי, האם הוא עדיין שפוי, האם יוכל לחזור לנהל חיים נורמליים אחרי טראומה בסדר גודל כזה
נוכל רק להמתין ולקוות לטוב