ארבע מילים. מספיק לי לשמוע ממנה רק ארבע מילות קסם, ומיד אני נכנסת לאמביציה מטורפת להוריד לה את הכוכבים מהשמיים. ולא, אני לא מדברת על ״אמא, אני אוהבת אותך״, כי אלה מילים ששייכות לליגת העל ואני, מה לעשות, חוטאת לא אחת ברדידות עממית חיננית (וכן, אני גם קוראת בעיון את ״לטיפשה״ בביקורי הצבע והפחחות במספרה, רחמנא ליצלן). אני מדברת על ארבע מילות הקסם שמניעות אותי לפעולה עם כל האסטרטגיות והעזרים הטקטיים הנדרשים. אני מדברת על ״אין לי מה ללבוש״.
חיממנו מנועים ויצאנו לדרך לעיר הגדולה. נכון, אני תושבת גאה של העיר השלישית בגודלה, רק שלפעמים נדמה שהעיר הזאת מתנהגת כמו כפר ערבי קטן, ויש מצבי קיצון בהם זה פשוט לא מספיק. וחוצמזה, יש לי רווח נקי של להקשיב ולהתפעל ממנה משך שעת נסיעה שלמה.
היא סיפרה לי על המסע האחרון שלה במדבר, ואני סיפרתי לה על המדבר האישי שלי. השווינו חוויות על פלאי הטבע, זריחות ושקיעות. היא שיתפה בקצת מכל דבר. דיברנו על החברים, הלימודים, החניכים והשאיפות לקראת הגיוס בקיץ 2013. סיפרתי לה ששלשום הייתי עצובה מאוד ושאלתי אותה אם זה מבהיל אותה, והיא מצדה ענתה לי שבגילה ברור לה שאמא היא קודם בנאדם עם רגשות.
עברנו שני קניונים ועשרות חנויות וחזרנו לאוטו שמחות וטובות לב עם הרבה שקיות ומצברוח מרומם, והיא, בת של אמא שלה, למדה היטב את משנתי הסדורה, שמה שזוג נעליים חדש יכול לעשות – אף טיפול פסיכולוגי לא יצליח לעשות. הייתי מלאת הודיה לפקקים הכבדים, שאפשרו לנו לדבר עוד ועוד. שמחתי והתרגשתי.
היא הגיחה אל אוויר העולם לפני 18 שנה בדיוק, בשבוע 38 אחרי עשר וחצי שעות צירים, במשקל 2.640. היא יצאה מתוכי בעיניים פקוחות והדבר הראשון שנגלה לעיני היו זוג הבארות האלה שמעטרות את פניה. קראתי לה מאיה, בהשראת השיר הכי יפה של מלך הרוקנרול הישראלי, והיא העניקה לי את השם אמא.
אחרי שנולדה, ישבתי וכתבתי לה מכתב, בו התנצלתי מראש על הטעויות העתידיות שלי. וכמו נבואה שמגשימה את עצמה, טעיתי לא מעט, וכמו במרבית המקרים, לא הכל היה ורוד בינינו. היתה גם תקופה, שרגעי הקירבה היחידים שהרגשנו היו כשנסענו לקנות בגדים. באחת התקופות האלה, בימים של התבגרות וחיפוש דרך משל עצמה, הטיחה לעברי: ״אני לא צריכה להיות כמוך״. המשפט הזה היה אחד השיעורים החשובים של חיי.
אני כל כך אסירת תודה שהיא לא כמוני. כל כך גאה בה, על האישה הצעירה הנהדרת שהפכה להיות. זו שמתמודדת עם לקויות למידה, לא מוותרת לעצמה ומגיעה להישגים מעוררי התפעלות. זו שמצליחה לדחוס אל תוך 24 שעות היממה גם לימודים, גם הדרכה, גם ריקוד וגם בילויים. זו שמוקפת בהמון אנשים צעירים שאוהבים אותה כי היא יודעת להיות חברה אמיתית. זו היפה, הרגישה והמרגישה. זו הבריאה בגופה, במוחה ובנפשה. ואני מאמינה בה, בכל מאודי.
יום הולדת שמח, מאיה שלי. כלום לא נשמע יפה כמו לקרוא לך ילדתי. אוהבת וגאה, אמא.
[youtube -z16p0w3U74 nolink]