במדינה שלנו בה ניתן למצוא שילוב תרבותי עשיר של דתות, עדות ועמים, אפשר לערוך "מסע מסביב לעולם" ללא צורך במטוס, דרכון או כרטיס טיסה……
בימים אלו פועלים יחד 3 גופים סביב התבור, לבניית חבילת סיור יומית ייחודית – אזורית בין התרבויות היהודית, הצ'רקסית והבדואית, שחיות למרגלות התבור. כל תרבות יוצרת חלק מפסיפס אנושי מרתק ורגע אחד לפני שכל זה יעלם מהעין, בעקבות תהליכי מודרניזציה מהירים, נהנה מהעושר הזה שנמצא ממש כאן.
בחודש יוני התקיים סיור לקראת ה"פסטיבל הצ'רקסי" השנתי, שיתקיים בין התאריכים 7-9/8/2014 בכפרים הצ'רקסים ריחניה במרום הגליל וכפר כמא בגליל התחתון.
התחלנו את הסיור בכפר כמא, בין התבור לכנרת, בו מתגוררת העדה הצ'רקסית הוותיקה, שמקורה בהרי הקווקז.
במרכז למורשת הצ'רקסית בכפר, שיהיה פתוח למבקרים במסגרת הפסטיבל, צפינו בסרטון המתאר את תולדות העם הצ'רקסי והתרשמנו ממופעים קצרים של ריקודים צ'רקסיים.
את הסיור במוזיאון ערך לנו דאו, מדריך צ'רקסי מקומי, אשר הסביר לנו על המורשת של עמו. המוזיאון נפתח לפני כ-10 שנים, במקום תחנת קמח עתיקה, ולפני כ-4 שנים הפך למרכז למורשת הצ'רקסית.
הצ'רקסים, הנקראים בפי עצמם "אדיגים", הם עם קווקאזי המורכב מ-12 שבטים. בישראל קיימת קהילה קטנה של כ-4000 איש, המתגוררים בעיקר בכפר כמא בגליל התחתון ובכפר רחניה בגליל העליון. מוצאם של הצ'רקסים הוא מן האזור הצפון מערבי של הקווקז, מישור נהר קובאן על שם נהר קובאן הזורם שם. הצ'רקסים חיו בקווקז עוד לפני 3000 שנה. רובם התפרנסו מרעיית צאן וענפים אחרים של חקלאות.
בעבר משפחות נהגו לשלוח את ילדיהם מגיל 7 עד 14 לשבטים אחרים (משפחות מאמצות) על מנת להקנות להם יכולת להסתדר בחברה.
ב-21 למאי 1864 גורשו הצ'רקסים ממולדתם ורובם נקלטו באימפריה העות'מנית. בשנת 1876 התחילה התיישבות הצ'רקסים בארץ ישראל בשלושה כפרים:ריחניה, כפר כמא וצ'רקס (האחרון לא שרד).
בשני הכפרים השפה הרשמית היא צ'רקסית. מדובר בשפה עתיקה ובראשית. למשל "ושא" בצ'רקסית גשם ו"בז'יה" דבורה. עד כיתה א' הילדים מדברים עם הוריהם רק צ'רקסית. בהמשך, בבית ספר הם לומדים 3 שפות נוספות: עברית, ערבית ואנגלית, כך, כל ילד שמסיים בית ספר שולט ב-4 שפות!
מעניין לציין כי הנשים הצ'רקסיות חופשיות לבחור בעל בעצמן.
החיזור מתבצע בזמן הריקוד המסורתי, לכן כל הצ'רקסים מחויבים לדעת לרקוד כבר מגיל צעיר. חתונה צ'רקסית היא מקום אופטימלי למציאת בני זוג. הרווקים רוקדים במעגל ואז הזוגות ממשיכים בשיחה לאחר הריקוד.
לחתונה אצל צ'רקסים יש שני תנאים:
1.הסכמה של הכלה והוריה
2. חטיפת הכלה לפי תנאים הבאים: החתן החוטף מוסר את הכלה לידי 2 נשים נשואות אשר נותנות את חסותן על שלומה של הכלה. החתן מגיע ומבקש את הכלה להסכים להתחתן, ברגע שהיא מסכימה, הוא מגיעה לגבול הכפר ויורה 3 יריות ואז הם יכולים להתחתן.
במוזיאון המורשת הצ'רקסית, סיפר לנו דאו כמה עובדות מענינות על גידול הילדים אצל הצ'רקסים:
הצ'רקסים האמינו, שתינוק שיוצא לאוויר העולם, עדיין זקוק לסביבה מוגנת כמו ברחם אמו, ולכן קשרו את הרך הנולד לעריסה מיוחדת מתנדנדת (המזכירה את פעימות הלב של אמא) עם חור לצרכים. כן, הצ'רקסים לא השתמשו בחיתולים, אלא מרחו את הטוסיק של התינוק בדבש ושמן זית נגד התפרחת, ואת כל הצרכים התינוק עשה בסיר מתחת לעריסה כבר מגיל 0!
כאשר התינוק גדל היו נותנים לו הליכון עם גלגלים אשר באמצעותו הוא למד, לבד, ללכת.
בשנים האחרונות מנהג זה נעלם.
במוזאון ראינו עוד המון מיצגים מהמורשת הצ'רקסית, כמו כלי מלחמה וכלי מוזיקה ישנים (כמו "גרמושקה" אקורדאון אותה אמצו מרוסים), אוכף בן 350 שנים אשר בחלל שלו עשו גבינות מעושנות. כמובן שנשארנו עם טעם של עוד.
מעניין לציין כי צ'רקסים אוכלים כדי לחיות ולא חיים כדי לאכול – אין אצלם בלקסיקון מילים כמו "אני רעב, אני צמא". התפריט מורכב מ70% מוצרי חלב, 20 % קטניות ו-10% בשר.
ההדרכה במוזיאון מתקיימת בין השעות 9 עד 17. עלות ההדרכה למבוגר 25 ש"ח לילד 20 ש"ח.
ממליצה בחום לבקר עם כל המשפחה!
לאחר הסיור במוזיאון, בקרנו במחלבת אלברוס בה פגשנו את שרה ונח, בעלי המקום שכבדו אותנו בגבינות מעושנות ורכות (אותם רכשנו במקום במחיר של כ35 ש"ח) ותבלין מיוחד לגבינות שיבזי שו (15 ש"ח).
מחלבת אלברוס היא המחלבה הצ'רקסית הראשונה בישראל, המייצרת גבינות צ'רקסיות, שנקראת על שם ההר אלברוס, הנמצא במערב הקווקז, ליד הגבול עם גאורגיה, מולדתם של הצ'רקסים.
הגבינה הצ'רקסית המסורתית עשויה מחלב בקר, זוהי גבינה חצי קשה, 16% שומן עם מליחות עדינה, תהליך ייצור טבעי ללא תוספי מזון וללא חומרים משמרים, מתכון שעובר מדור לדור ומשתלב בשלל מעדנים צ'רקסים.
גבינה נוספת היא הגרסה המעושנת לגבינה המסורתית במקום גם זיתים, תבלינים ושמן זית.
מחלבת אלברוס, כפר קמא,050-6825975
להשלמת החוויה הצ'רקסית מומלץ לבקר במסעדת אנטוליה המציעה אוכל צ'רקסי מסורתי, טרי וטעים במיוחד במחירים סבירים.
למנות ראשונות כדאי להזמין יוגורט מקומי "איירז" , ממולאים, סלטי ירקות המשלבים גבינה צ'רקסית, בורקס צ'רקסי "מטז אלזה" וכמובן את מאפה הגבינה "חלוז", פיצה עם גבינות צצ'רקסיות ועוד.
מהמנות העיקריות כדאי להזמין קבבים, ריביולי עם גבינה צ'רקסית, שמנת פסטו ושמן זית, מאפה בטאבון עם בשר טחון וכיסונים קטנים "מנטה", אותם עושים אחד אחד ידנית.
וכמובן, לא לפסוח על קינוחים כמו פאי תפוחי עץ עם גלידה וואפל בלגי.
בתחילת חודש אוגוסט 2014 (חמישי עד שבת 9/8- 7/8) יתקיים בכפרים הצ'רקסים ריחניה במרום הגליל וכפר כמא בגליל התחתון ה"פסטיבל הצ'רקסי" השנתי.
מדובר בסופ"ש ססגוני. בריחניה במרום הגליל, יתקיימו בימי הפסטיבל סיורים מודרכים ללא תשלום, מופע פתיחת הפסטיבל יתקיים ביום חמישי 7/8 , 20:00 בערב, בו ישתתפו להקות ריקודים צ'רקסיות מחו"ל, להקת "נאדי אלגי'ל אלג'דיד" מירדן, להקת "נאפ" מהקווקז והלהקה המקומית "אושחאמף". האירוע צפוי להיות ססגוני במיוחד – מאוד מומלץ.
המופע המרכזי בפסטיבל בכפר כמא, יתקיים בשבת 9/8, בו ישתתפו להקות ריקודים מחו"ל, להקת "נאדי אלגי'ל אלג'דיד" מירדן , להקת "נאפ" מקווקז והלהקה המקומית "תיפסה".
במסגרת הסיור קבלנו טעימה קטנה מריקודים של להקת תיפסה "נפש שלנו".
בנוסף, מתקיימים בכפר סיורים מודרכים ללא תשלום בגרעין הכפר (בהרשמה מוקדמת).
אירועי הפולקלור והמורשת בכפרים יתקיימו – 7-9/8/2014
לפרטים מלאים אודות פסטיבל פולקלור ומורשת: www.jabel.org.il ובדף הפייסבוק "כפר ביקרתם".
איפה ישנים?
בשכונת הוילות החדשה בכפר קמא הקימה גודחה אילהם יחד עם בעלה צימר "אדיגה" על שמם של העם הצ'רקסי המגיע מצפון קוקאז.
הצימר לא מפואר אך מאוד נקי ומתאים למשפחה עם שלושה ילדים (קיים חדר נפרד עם שלוש מיטות), חדר עם ג'אקוזי וחצר מטופחת, ניתן להתארח במחיר סביר הכולל ארוחת בוקר.
מחירים ללילה: 450 ש"ח לזוג +100 ש"ח עבור כל ילד+ 50 ש"ח לארוחת בוקר לאדם.
צימר "אדיגה" אירוח צ'רקסי, כפר קמא, 054-522-0285
לפרטים נוספים: http://www.zimeradiga.com/
לפרטים נוספים על אירועי הפסטיבל בכפר כמא, מנהלת מחלקת התיירות בכפר קמא נורה נפסו, 0506763488.
פרויקט "כפר ביקרתם" לקידום התיירות הדרוזית והצ'רקסית מתקיים בהובלת משרד התיירות, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, הרשות לפיתוח הגליל ומשרד ראש הממשלה, ומאגד תיירות ענפה במיוחד, בכפרים המשלבת מגוון רחב של אפשרויות טיול ובילוי, פסטיבלים שנערכים במהלך השנה, בדגש על מורשת העדה, ימיי ענף הזית, ואירוח אותנטי. הכפרים מרושתים במערך של רכזי תיירות ומדריכי טיולים מקצועיים שאיתם ניתן לתאם סיורים מודרכים. בכל סיור ניתן לשים דגשים בהתאם לאופי הקבוצה, התקופה בשנה ותחומי העניין. במהלך השנה מתקיימות פעילויות שיא ממוקדות נושא בכפרים, המושכות אליהן עשרות אלפי מבקרים.
בכפר הבדואי שיבלי (שיבל -גור אריה) נפגשנו עם דיאב בן רשיד, שהקים בביתו את המרכז למורשת הבדואים הגליליים. בשיבלי מתגוררים 4000 תושבים, ומתנהלים בו חיים די מודרניים, לרבות היחס לנשים.
כך ספרה לנו אשתו של דיאב, לולו, אחות אחראית בבית חולים פוריה. רוב הנשים בישוב עובדות ולא לובשות בגדים מסורתיים.
http://youtu.be/Ocv90CF3IZE?list=UUdEbupUQxLRFKtK8KDxPtLQ
דיאב, בוגר בית הספר כדורי ואיש חינוך ותיק, מספר למבקרים את סיפור שבטו שהגיע לגליל מהגולן והחורן לפני כ-350 שנים בחיפושיהם אחר שדות מרעה, או אולי כשברחו מחשש לנקמת דם.
הבדואים נדדו בגליל, ולימים החליפו את האוהלים בבתי קבע.
דיאב אסף במהלך השנים חפצים וכלים מזקני הכפר והוא מספר לנו את סיפורם במהלך הביקור והאירוח. רעיון הקמת המרכז החל בתערוכה של שבוע המורשת הבדואית בגליל שנחוג בכפר שיבלי בשנת 1987. לאחר שאסף מספיק פריטים ובעזרתה של גב' אורנה גורן הוקם המרכז למורשת .
המרכז הינו מוזיאון פתוח ומקור למידע הבא ללמד ולספר על אורח החיים המסורתי האופייני לבדואים. במרכז ניתן לצפות במוצגים נדירים האופייניים לחיי הבדואים בגליל.
ביקור במרכז למורשת הבדואית בכפר שיבלי עם קפה בדואי ובקלאווה. ניתן להזמין גם פיתות אפויות במקום עם זתער.
במקביל להקמת המוזיאון, בנתה משפחת דיאב חמישה חדרי אירוח המאובזרים באוירה וטעם של פעם של בדואים בהכנסת אורחים.
מרכז למורשת הבדואים – כפר שיבלי
להזמנות ותאום: דיאב שיבלי 0522-792171 04-6765585
סיימנו את הסיור בביקור המרתק במרכז נוף אדם, בקיבוץ עין דור, שם לעצמו כמטרה לעסוק בקשר שבין אדם לאדם ובין אדם לסביבה.
בשנת 1948 הוקם המוזיאון הארכיאולוגי . המרכז מקיים כבר 20 שנים תכנית מפגשים רב תרבותיים בין תלמידים, מורים ומבוגרים על ידי הצגת אורח החיים הדומה והמשותף של התרבויות השונות.
בסיור מודרך במרכז נכיר את הממצאים שהשאירו לנו תושבי האזור בעבר, נתמודד עם השאלה איך חיו כאן ביחד לפני אלפי שנים- פגנים, יהודים, נוצרים ומוסלמים, פסיפס של מסורות ומנהגים ואיך הפסיפס הזה מתקיים היום.
נבקר גם בתערוכה האינטראקטיבית- מבוך השלום, העוסקת בדרכים ליישוב סכסוכים.
למי החבילה מתאימה? משפחות, גמלאים, מבוגרים בימי כיף.
הדרכה: צוות ההדרכה של המוזיאון בעין דור, ומארחים בכל אחד מהישובים.
לפרטים והזמנות: עומר טנא טל': 046770333 פקס: 046770428 דוא"ל: museum1@eindor.org.il
איפה מטיילים?
הר תבור נמצא מדרום לרכסי הרי נצרת ומצפון לעמק יזרעאל, מתנשא לגובה של 562 מטר על פני הים, ונחשב כאחד ההרים הגבוהים בגליל התחתון .
להר תבור יש מסורת עשירה בהסטוריה היהודית, הנוצרית והמוסלמית. שמו נזכר במקרא בגבול נחלותיהם של שלושה משבטי ישראל, על הר תבור התכנס צבאו של ברק בן אבינועם למלחמה על סיסרא. מאוחר יותר, בתקופת הבית השני, הייתה סביבת הר תבור מוקד לקרבות בין רומאים ליהודים.
לפי המסורת היהודית, הר תבור הוא אחד ההרים שחפץ שעליו תינתן התורה ולעתיד לבוא, יצורפו ארבעה הרים ובהם התבור, הר המוריה יועמד על ראשיהם ועליו יבנה בית המקדש . לפי המסורת הנוצרית, ההר הוא האתר בו ארעה ההשתנות (ההשתנות הייתה אירוע בחייו של ישו המדווח בשלוש הבשורות הסינופטיות שבמהלכו השתנה ישו על פסגתו של הר(
על מדרונות ההר שוכנים שלושה יישובים דבורייה – בתחתית המדרון המערבי, שבלי – בתחתית המדרון המזרחי ואום אל-גנם בקצה הדרום מזרחי.
היות והאוטובוסים לא יכולים לעבור בכבישים הצרים של כפר תבור, בכפר שיבלי ניתן לקחת מונית בטרמינל שבכפר שיבלי ולהגיע להר.
איך מגיעים?
הר תבור שוכן בסמוך לכביש 65 בקטע העובר בין עפולה לצומת גולני.
