שוק תלפיות בחיפה, כמה כיף להגיע לשם עכשיו בשעות הערב בימי שלישי, מוסיקה טובה, יין טוב, והרבה אנשים שבחרו לרקוד ולשמוח, להינות מבירה טובה, אבטיח, גבינות דגי ים, הרבה אלכוהול וחיוכים.
עבורי זה ממש נוסטלגיה, אבי המנוח עליו השלום היה עושה כל שבוע קניות בשוק, אז לא היה לו רכב , האמת שאני לא יודעת אם הוא היה חי אם היה לו היום רכב, כל שבוע במנהג הקבוע, אבא אורז את הסלים ונוסע באוטובוס לשוק תלפיות, השוק הידוע של חיפה עם הריחות, המטעמים וכל קשת הצבעים והאנשים.
בהיותי בת 10, כל כך התרגשתי כל יום שלישי בשבוע מחדש, שאבא היה נוסע לשוק וחוזר עם סלים מלאים בכל טוב והעיקר הפלפל החם שמשאיר טעם של עוד בפה שחיכה לנו כל יום שלישי בתוך הסל האדום והבלוי.
היום אחרי 42 שנה אני מגיעה לשוק לבילוי עם חברים, מתיישבים במסעדת תלפיות, מסעדה מקומית פשוטה להפליא, שולחנות של פעם המרובעים הקטנים האלו שמתקפלים והופכים להיות כסא, השולחנות ללא מפות, על השולחן מונחות צלחות מאוירות בצבעים שונים ומגוונים, מה שמייחד את המסעדה המקומית
השולחנות פתוחים ברחבה הצמודה, שהיא בעצם המדרכה להולכי רגל, (מנצלים כל חלקת אדמה בשוק) מלא שולחנות מסביב ודוכנים כמו ביום העצמאות, אנשים פוסעים עם צלחות פלסטיק ביד, קונים אבטיח עם גבינה ומנשנשים בדרך למתחם המוסיקה, אנחנו מתיישבים במסעדה האוכל טעים שלא בא להפסיק והמוסיקה ממלא את חלל הלב באהבה.
במסעדה זו התפריט שונה כל יום, תלוי מה יש בשוק, הכי מצחיק היה שביקשנו עוד כוס יין אז זהו שהיין ששתינו נגמר להם, ממלאים לנו טעימות מבקבוק אחר, ככה זה במסעדה מקומית ואותנטית הכל שונה ומגוון ובעיקר טעים להפליא.
אי אפשר להישאר אדישים לאווירה בחוץ של שכונה של פעם, עם טעם של פעם, ואוכל של פעם, חברים טובים אוכל טוב מוסיקה נעימה, אנשים ריחות וטעמים.
השוק של חיפה כל יום שלישי בימי הקיץ השוק שפעם אבא היה קונה לנו פלאפל חם וטרי התגעגעתי לימים אלו, לאבי המנוח ולכן חזרתי להנות מרגעים של כאן ועכשיו.
