"את לא נורמלית עם הריצות שלך, זה ידפוק לך את הברכיים" אמר כל מי ששמע שהתחלתי לרוץ, "זה לא בשבילך ולא לגיל שלך" פסקו כל יודעי הדבר. אתם יודעים איך זה הישראלים, כולם רופאים, כולם מבינים וכולם יודעים את התורה. דהיינו. לכי תסבירי להם, שבעצם מהיום שהתחלתי לרוץ, הכל הפסיק לכאוב וגם אם כואב, זו לא סיבה מספיק חשובה להפסיק לרוץ.
אז מאיפה קיבלתי את התובנות האלו? אני לא רופאה ובטח שלא יודעת את התורה ובכל זאת למדתי דבר או שניים על המפרקים שלי. בהרצאה מרתקת ושוברת מיתוסים של הפיזיותרפיסטית לילך ארז בסדנה #עוברות_את_זה_ביחד של אלטמן וסלונה למדנו דברים חדשים על המפרקים שלנו, ניפצנו מיתוסים ושברנו כמה מוסכמות, שדווקא מצאו חן בעיני. מאוד.
הידעתם שבעיות במפרקים לא מתחילות בגיל המעבר??? זו תירוץ טוב אולי לכאלו שלא רוצים לעסוק בפעילות גופנית בגלל "הגיל" אבל תירוץ קלוש, כי בעיות במפרקים מתחילות הרבה הרבה קודם, בגיל 35. מפתיע נכון?! כן, גם אני הופתעתי. נכון שמגיל 50 מתחילות עוד בעיות אבל זה באמת לא אמור להשפיע עלינו ועל אורח חיינו.
גם היום, כשאני רצה ומי שמכיר אותי יודע שאני רצה הרבה, לפעמים כואבות לי הברכיים. נו, שויין, בגלל זה אפסיק לרוץ? ממש לא. להפך. עצם חיזוק השרירים ברגליים (הארבע ראשי במיוחד) יקלו עלי על הכאב במפרק הברך, קרי, גם אם המפרקים שלי יישחקו (אתם יודעים, סחוס וכאלה)בגלל שהשרירים סביב חזקים דיו, זה לא יכאב. יתירה מכך, אם לא אעשה כלום, בדיוק פה ייחלו הבעיות ונוקשות במפרקים. אז מה אני עושה כשאני מסיימת ריצה ומרגישה את הברכיים? סנפרוסט. בחיי, זו לא בדיחה. לסנפרוסט יש עוד כמה שימושים חוץ מלבשל… הם מצויינים לקירור של מספר דקות של מפרק כואב (וכיווץ כלי הדם) ואח"כ, כמו חדשה.
אז נכון, אני בעוד מספר מועט של שבועות בת 50, האם עדיין אני יכולה לחזק את השרירים שלי? ועוד אחת כמוני שהתחילה עם עולם הספורט רק בגיל 47? אז זהו, שכן. אין גיל ואין גבול לחיזוק שרירים. במקרה של אלו שמחפשים תירוצים למה לא, שיחזקו קודם את שרירי הראש, בחיי, הרי הכל מתחיל שם. ברגע שהראש שלך חזק, גם הרגליים יהיו חזקות. Se la vie לדברי חז"ל.
בחיים צריך לקחת אחריות על כל דבר שאנחנו עושים. אחריות על הילדים והמשפחה, אחריות בעבודה, אחריות על הבית וגם אחריות על הגוף שלנו ובמיוחד על המפרקים. זה הכל בידיים שלנו, תרתי משמע. אם נאכל נכון ונרד במשקל, אם נעסוק בפעילות גופנית באופן קבוע, אם לא נרים משאות כבדים מיותרים, הקסם ייקרה. זה תלוי רק בנו.
בסיום הסדנה תרגלנו כולנו יוגה. עכשיו תראו, לי זו פעם ראשונה שאני עושה יוגה וכמה שאני גרופית של ספורט, רק אתמול הבנתי כמה יוגה חשובה, טובה לנו לגוף, מאזנת אותנו גופנית ונפשית, עוזרת לנו בשיווי משקל וכמה רוגע היא משרה עלינו. בכלל, היא מעולה גם לספורטאים וגם למי שלא עוסק בספורט. היא פשוט מעולה.
וכמה מילים לסיום. בחמשת השבועות האחרונים עברתי חוויה. חוויה שכללה הרצאות מרתקות אותן ניסיתי (מקווה שבהצלחה) להעביר לכם, עובדות חדשות אותן לא ידעתי, מיתוסים שנופצו וחותמת שגיל המעבר הוא לא כזה מפחיד כמו שעושים ממנו. אז נכון, לי אישית יש איזו בעיה עם המספר החדש הזה שהולך להיות חלק ממני החל מאוקטובר, אבל אם אסתכל על עצמי, ככה באובייקטיביות, בלי כל החארטה מסביב, הגעתי לגיל בו אפשר ממש לפרוח. לעשות ולעסוק בכל מה שעושה לי ולגוף שלי הכי טוב שאפשר. אלו הכלים בהם הצטיידתי בסדנה של אלטמן עם סלונה, שמזמן הפך להיות הבית השני שלי.
תודה לכם שקראתם את הפוסטים שלי ותודה לסלונה שאפשרה לי להעביר לכם את המסר.
היו בריאים ושמרו על עצמכם.














