השבוע התבשרנו על רעיון חדש מבית היוצר של הצבא, לבטל אזעקות צבע אדום בימי שגרה במקומות שאינם צמודי גדר:
כמות האיוולת בהצעה הזו היא עצומה, אבל אנסה לתמצת את עיקרי הטיפשות:
1. בראש ובראשונה, מה פירושו של המונח אזעקה בזמן שגרה? איך ייתכן שישנה שגרה כשיורים עלייך?
האם אנחנו חיים במערב הפרוע או במדינת עולם שלישי שנתונה למלחמה אכזרית יומיומית תמידית או במדינה מתוקנת?
האמת ש-15 שניות סיכמו את השאלה באופן תמציתי ומדוייק:
2. האם מישהו בצבא מדבר עם ילדי גן?
מנסיוני ילדים קטנים פוחדים מהאישה שצועקת עליהם "צבע אדום", כשהם גדלים הם חושבים לפעמים שהטיל צועק (ראו את התמונה שצייר אחד מילדיי בהיותו בכיתה א') וכשהם גדלים עוד יותר הם מבינים שהאזעקה הזו מצילה אותנו.
מטרתה לגרום לנו להיכנס לממ"ד ולא להיפגע, בלעדיה היו פה יותר הרוגים.
תבדקו את הסטטיסטיקות של לפני היות השחר האדום ("שחר אדום" היה האזעקה הראשונה והוא הוחלף ב"צבע אדום" אחרי שילדים בשם שחר התלוננו).
לטפל בגורם המרתיע מהסכנה ולא בסכנה זה איוולת שאין כדוגמתה ועדות חד משמעית לכמה אנחנו מקבלים כמובן מאליו שאחת לשבוע, בממוצע, יורים פה על אוכלוסיה אזרחית חפה מכל פשע.
3. אתמול בלילה התעוררתי בבהלה מקול נפץ עז.
בלי לשאול שאלות רצתי לממ"ד כשבדרך אני מעירה את האיש שלצידי ומריצה גם אותו, כמה דקות אחרי כן התברר כי היתה אזעקת צבע אדום בשדרות ובאיבים.
גם בלי לשמוע "צבע אדום" אצלנו בקיבוץ, הלב שלי דפק והשינה שלי הלכה לה, חזרתי לישון על הספה קרוב לממ"ד למקרה שיהיה המשך. בחמש בערך התעוררתי שוב, הפעם התברר שזה רק התגובה שלנו.
מי שחושב שלשמוע בומים, לראות שובלי אש, ולהרגיש רסיסים לא מפחיד, אלא האזעקה עצמה מפחידה, כנראה לא שהה פה יותר מידי, אם בכלל.
4. רסיסים:
הרי ההנחיות החד משמעיות הן להישאר 10 דקות בממ"ד כדי להימנע מפגיעה מרסיסי כיפת ברזל והקאסם. איך בדיוק נדמה לכם שאנשים יימנעו מפגיעה כזו אם לא תטרחו להשמיע להם אזעקה שתגיד להם להיזהר?
אם יש לכם ספק כמה הרסיסים משמעותיים, תראו את כס הברזל שיצרה אומנית בשם עינב כרמי מניר עם מרסיסים שנוחתים תדיר בקיבוצה:
5. אני אחזור שוב על הנקודה העיקרית:
הבעיה שלנו היא לא האזעקה. הבעיה שלנו היא הטילים שיורים עלינו!
בבקשה תאמצו את המוח האובר-יצירתי שלכם לפתירת בעיית עזה. ולא להכחשת מציאות הבעיה.
