יומן הגוגל מנהל אותי בשגרה.
אני מכניסה אליו כל מטלה שאסור לשכוח, כל פגישה שיש, כל דבר שיש לילדים. יש לי תזכורות קבועות בבוקר למי מהילדים יש ספורט היום וכל מסיבת יום הולדת לילד מהכיתה נכנסת מייד עם כל הפרטים שלא אתבלבל.
הבוקר פתחתי את היומן והרגשתי שגם לבדיחות יש גבול.
הרי אין שום קשר בין מה שכתוב שם ביומן למה שקרה לנו השבוע. ביום שני לא הייתי צריכה לשלוח את דולב עם נעלי ספורט, וארוחות לבתי הילדים של שלושת ילדי היסודי שלי. ביום שלישי לא היתה לי ולגדולה סדנת מיינדפולנס וגם לא ספורט לתאומים. היום אין יום הולדת בגן לקטן וגם לא חגיגת יום הולדת לחבר מהכיתה של הגדולה.
ככה בדיוק חיים פה על הגבול, הכל ידוע מראש אבל בשניה כל הקלפים מתמוטטים ואין דבר להיאחז בו.
קמנו הבוקר לשגרה.
אתם יכולים לדמיין איך מרגישה שגרה אחרי יומיים של מלחמה וחוסר וודאות?
אחד הסיפורים שלא יוצאים לי מהראש הוא מצוק איתן. פסיכולוג חיילים כתב בקשה מהמעסיקים לתת למי שחוזר מצו 8 עוד כמה ימים בבית להתאושש, לעכל, לא לעבור מ"מת חבר מטר ממני" ל"הכי חשוב לא לפספס את מועד הפרסום של המבצע החדש". זה לא אנושי ולא הגיוני.
ככה בדיוק אני מרגישה הבוקר. איך עוברים בשניה מצוות הווי ובידור לילדים חסרי שורש, איך עוברים מהכלה בלתי פוסקת, מהדחקת כל החרדות שלי עצמי לטובת החרדות שלהם, איך עוברים מלחיות מדקה לדקה בלי לדעת מה קורה עוד שעה, להכל שגרה, הכל נורמלי, עבודה, בית ספר, שגרה???
אני בטוחה שהילדים מרגישים בדיוק אותו דבר, איך מצפים מהם ללמוד הבוקר כרגיל כאילו לא קרה כלום?
אין לי ספק שהשעות הראשונות היום מוקדשות להרגעה ודיבור, ועדיין בסופו של דבר יצפו מהם להוציא מחברות ולהתרכז אחרי כל התהפוכות שהם עברו.
נמאס לנו. אתם שומעים? נמאס לנו פעם בחודש להשבית את החיים כאילו עוד שניה מלחמה ואז לקום ליום חדש כאילו הכל נורמלי ולא קרה כלום. זה לא אנושי. זה שוחק. וזה עוד לפני שדיברנו על המתיחות שיש לנו גם בשגרה, מבלון ועפיפון (תודה לגשם שבא היום, רק היינו שמחים לקצת פחות רעמים מקפיצי לב), ממתי הפעם הבאה, מהפגנות על הגדר.
תסתכלו על התאריכים האלה, תחשבו אם נשמע לכם סביר שבכל חודש אני רושמת בדו"ח העבודה שלי "יום מלחמה" ותבקשו מהממשלה שלנו שתתחיל למשול ולעשות פה סדר, כי אלה לא חיים, ואפילו לא רשמתי פה את תאריכי שבתות המלחמה, גם כאלה היו לנו לא מעט, רק את ימי החול הרגילים בהם לא עבדתי כי לא היו מסגרות לילדים כי אשכרה היתה פה מלחמה ליום או יומיים:
9/8/18
17/10/18
12-13/11/18