בשבוע האחרון הזמנתי אתכם למקד כל יום שנשאר מהחופש באחד מחמשת החושים.
הכנתי לוח פינטרסט עם מלא רעיונות וגם הכנתי רשימה קצרה לכל חוש וחוש, וכמובן הזמנתי אתכם להעלות את כל התוצרים ל #מאתגרוכיף עם הילדים בפייסבוק או באינסטגרם.
ההיענות היתה מעולה, בעיקר בחוש הטעם. אולי כי רובנו נוטים לסגור את החופש בבילוי במסעדה או ב"על האש"… אבל גם שאר החושים לא קופחו.
מצטיינות השבוע הן לימור גרוס קלינגר ואורטל טובי.
את הפוסט של לימור אשלח אתכם לקרוא אצלה, הוא שווה קפיצה. רק אל תשכחו לחזור להמשך הפוסט פה 🙂
אז אלו הילדים של אורטל, והם בנו גינת ירק בבית.
הם התחילו במשתלה בבחירת צמחי תבלין עם האף (חוש הריח) וירקות עם העיניים (חוש הראיה), חזרו הביתה לעדור ולסדר ערוגות ועציצים ואדניות (מה שכלל הרבה הרבה עבודה על חוש המישוש) וב"ה בעוד זמן מה הם גם יהנו לטעום (חוש הטעם כמובן) את התוצרים.
יישר כח!
חוש השמיעה:
הילדודס שלי נהנו מווקי טוקי חדש (טוב, נהנו זו הגדרה נרחבת למדי למשהו שבעיקר קירטע. חייבים לעשות להם עם כוסות וחוט שיראו שטכנולוגיה היא לא תמיד עדיפה על הישן והמוכר), התנסו בשלל כלי נגינה (חצי מהם בלה-פארק, פארק פרס המדהים בחולון), האזינו בשמחה לפסנתר בתחנת רכבת, ולקולות הים בחוף מציצים. לא בתמונה – שמעו וראו איך סוללים כביש חדש לידינו ממש, ולמדו לעשות "רמקול" עם הידיים כדי שנשמע זה את זה טוב יותר בשעת הנסיעה.
הגדולה גם ניגנה בכלי מדהים שהיא הכינה בסדנא:
[youtube rCho9_12cAQ nolink]
למי שמעוניין לנסות, מדובר במקל מטאטא, שמחובר אליו חוט תייל מתוח אבל לא חזק מידי, ופחית שימורים שמונחת למטה כך שהיא מותחת בדיוק במידה שחוט התיל יעשה צליל.
ככה זה נראה מלמעלה ומלמטה, נקודות החיבור:
חוש הריח:
משפחת שגב הכינה פרחים מבקבוקי פלסטיק, ופרחים, אתם יודעים, מריחים… (עוד נחזור ליצירה הזו בהמשך. יש בה כמה וכמה חושים).
הילדים של אסתי קליין הכינו פיצה, עם ניחוח שהתפזר בכל הבית כולו.
והילדים שלי הריחו את הים בחוף מציצים.
חוש המישוש:
הבנות של ביגול גרשוני שיחקו בקצף עם צבעי מאכל.
את היצירה של משפחת שגב עשו עם המון המון ידיים.
היום בהפנינג סיום הקיץ עשינו בועות סבון, בין השאר בעזרת הידיים.
גם בריכה, יקיריי, זו התנסות שיש בה תחושתיות רבה.
בילינו בתערוכת tubix בפארק פרס, עם הילדים של דפנה פרונט, מיששנו והרגשנו המון, ראינו ושמענו, אבל בעיקר חוש המישוש עבד שם שעות נוספות.
הילדים שלי שיחקו בחול בים, אפילו הפכנו לבתולי-ים.
והמשפחה של רחלי פריש סיננו בעמק צורים עפר שהובא מהר הבית, גם חוויה לילדים וגם מעשה חשוב. הם אפילו מצאו כמה אוצרות ארכיאולוגים וגיאולוגים.
יהודית וילנר פינקה את הילדים באמבטית קצף.
לסיום חוש המישוש – יצירה מטריפה שעשו הילדים של אלישבע שגב, במיחוי פלסטלינה.
חוש הראיה:
במפתיע רק הילדים שלי (מלבד המצטיינות, כמובן) עסקו בחוש הראיה.
ראשית הגענו לפגיה בה שהו דולב ודביר אחרי לידתם. ראינו מה זה אומר פגיה, והראינו איך צומחים משם לתפארת. השארנו כמקובל תמונה עם תודות.
שנית התפצלנו. ארז, דביר ודולב פנו לראות סרט בקולנוע (פעם ראשונה של בני ה4.5) בעוד אני וראם הלכנו לקניות, אבל שם מצאנו מראה שראם נהנה מאוד להסתכל בה על השתקפותו ולהתלהב מכמה הוא מדהים.
כמו שכבר סיפרתי לכם, צפינו בתערוכת Tubix. ממליצה בחום לבלות שם עם ילדים.
ולסיום אני ואיילת-חן נהנו לצפות בהצגה "מיכאל" של תיאטרון אורנה פורת, נכתוב עליה בשישי פוסט, ב"ה.
חוש הטעם:
כוכב השבוע, כבר אמרתי?
הילדים של ציפורה קוזוכוביץ נהנים בחוץ באחת מהארוחות האחרונות בביתם הישן.
דביר שלי זולל קרטיב במזנון הבריכה.
ריקי רוזנברג והבנות בדרך לעל-האש מתוקתק בטירוף.
החבורה הענקית של אמונה שיינברג סועדת את לבה בפיקניק.
כבר סיפרתי לכם שהילדים של אסתי קליין הכינו פיצה, אז כמובן שהם גם אכלו אותה.
החבר'ה שלי אכלו איתנו בקפה-קפה אבל זה בעיקר היה חוש השמיעה של כל הסביבה, עם הרעש שהם עשו וההתנהגות הלא אופיינית למקום.
הבנות של ריקי בראון והבנים של רבקה צוראל יצאו לדאבל דייט. האמהות מדווחות שהן אכלו בידיים ולכן גם חוש המישוש עבד פה שעות נוספות.
ואתם זוכרים את היצירה של משפחת שגב? אז הפרחים מולאו בשוקולדים, יאמי.
הילדים של אסתי קליין גם קישטו כוסות ואז שתו בהן מילשייק.
לסיום
השבוע כבר אין אתגרים, מלבד אחד עבורי – לסכם בפוסט את הפרוייקט הזה. אבל החיים עם הילדים תמיד מאתגרים ותמיד יכולים להיות גם כיף, בתוך כל הקושי. נסו פעם בשבוע לכייף איתם כמו ילדים, זה יעשה טוב לכולם.
אתם מוזמנים לעקוב אחריי בבלוג, לא מבטיחה כל שבוע כמו בחופש אבל תמיד מעלה דברים נחמדים שעשיתי עם הארבעה שלי.