עברו חודשיים מאז שיצאנו לדרך החדשה.
אני לא בטוחה אם בחודשיים האלה הכרס קטנה, ואם המשקל ירד. זו רק ההתחלה, וזו הרי לא דיאטת כאסח. בכל מקרה חלק מההרגלים שונו לבלי הכר. בעיקר בתחום האוכל.
כאילו כל החיים הוא רק חיכה למילה המנחה של טליה הדיאטנית, הוא מיד התנפל על הירקות ומשתמש בהם בכל ארוחה וארוחה. מסתבר שלגבר שלצידי יש רעיונות יצירתיים ביותר לסלטים, וכמו שכבר אמרתי – בזכותו כולנו מכניסים יותר ירקות לתפריט. כיף אדיר.
הנשנושים הקטנים שבין הארוחות הפכו מבורקס או בייגלה ליוגורט פירות דיאטטתי – פינוק קטן שסוגר את הפינה עד הארוחה הבאה.
כשמגיעים לפעילות גופנית, המצב שונה לגמרי: רצון יש, מאוד. אבל זמן פשוט אין. לא כמות הזמן שנדרשת לספורט רציני בכל אופן. ניסיון לעשות פעילות ליד או עם הילדים הוא כמעט על גבול הבלתי אפשרי, ולראייה:
[youtube YtTim_bVmQE nolink]
גם בפגישה השנייה עם טליה הדיאטנית, הנושא שחזר על עצמו הוא מציאת זמן אישי לארז. זמן להשקיע בארוחות, זמן להשקיע בהכנה, זמן לפעילות גופנית.
נראה לי שאנשים שלא חיים את האינטנסיביות שבחיים עם חבורת ילדים צמודים, לעולם לא יצליח להבין עד כמה זמן אישי הוא מותרות. איך שלא נסובב את המבט, הסיכוי שארז ירוויח עוד זמן לעצמו, בלי למוטט אותי, הוא פשוט אפסי.
זה לא שהזמן פה מתבזבז על מרדף אחרי פוקימונים, בהייה בטלוויזיה או היצמדות לעולם הוירטואלי, הזמן שלנו מנוצל כולו לטובת המיידי – צרכי הילדים, צרכי הבית המינימליים, זמן עבודה והגעה אליה, אכילה ושינה. ממה אפשר להוריד כדי לאפשר לארז להכין ארוחות יותר מושקעות? ממה לגנוב כדי לעשות כושר? לא ממש ברור. אין ספק שאנחנו צריכים חשיבה מאוד יצירתית ומאוד רצינית.
כשאני מסתכלת לעתיד הקרוב אין לי ספק שהרגלי האכילה החדשים של ארז הם פה כדי להישאר. הוא כבר אימץ אותם והטמיע אותם בלו"ז ואנחנו למדנו לסייע או לפחות לא להפריע.
לגבי הספורט כולי תקווה שנוכל לצרף גם פעילות גופנית לשגרה שלנו, גם ארז וגם אני זקוקים לזה מאוד מאוד. המעבר של התאומים לגן בספטמבר עשוי לשחרר לנו זמן ערב לטובת הנושא, כך שיש כאן אור בקצה המנהרה. בינתיים נשתדל לייצר, לפחות פעם בשבוע, מעט זמן יש מאין, כדי שהתחום לא יוזנח כליל.
דבר הבעל:
בדומה לשיחה הקודמת, העקרונות של הדיאטה לא השתנו, אבל בניגוד אליה, הפעם ניכר היה שברור לי איך לעשות את השינויים הנדרשים, ושאת רובם אני כבר מיישם. כמו כן הומלץ לי לעקוב אחרי רמת הפעילות שלי באמצעות אפליקציה שסופרת צעדים ומציגה מרחק ורמת פעילות לאורך כל היום.
לסיכום, אני צריך למצוא את הזמן והפתרונות להשקיע בעצמי (דרך ההשקעה בתזונה והפעילות) בתוך כל התוהו שהוא החיים, הילדים, העבודה, הבית, האישה. ולהתמיד.
דבר הדיאטנית:
ארז אימץ בשמחה את הירקות ומשלב אותם בתפריט באופן קבוע ומוצלח. עדיף שהוא ישמור על השינוי הזה לאורך זמן מאשר לנסות לאמץ יותר מידי שינויים שיגרמו לו בסוף לחזור לסורו. אני ממליצה מאוד למצוא זמן לעצמו, זה טוב באופן כללי בחיים וכמובן גם לדיאטה להרזיה. בנתיים הוא מוזמן להתחיל עם אפליקציית צעדים בתקווה שזו תגרום לו להיות פעיל יותר.
פוסטים קודמים: