נתחיל במיני גילוי נאות:
את אלכס אני מכירה הכרות רשת כבר שנים רבות, אני אפילו לא מצליחה לחשב כמה שנים.
במקרה של אלכס אפשטיין, הכרות רשת כוללת גם קשר בלתי אמצעי, מסרים, מיילים, ובמקרה גם נפגשנו פעמיים, האחת לפני מעל עשור, השניה בחצי השנה האחרונה.
ועכשיו גילוי נאות מסוג אחר:
מכיוון שההכרות שלנו כ"כ "עתיקה", ושאלכס כותב בקצב מסחרר. אני מרגישה כמי שבאה להסביר לילדים שהאדמה שהם דורכים עליה עגולה. קשה לי מאוד לתפוס את המכלול, לסכם, להכיל. זו גם הסיבה שעד היום בחרתי שלא להזכיר את אלכס אפשטיין בכלל בביקורות הספרים שלי. אבל באמת שהגיע הזמן להתמודדות. אז אני לוקחת נשימה עמוקה ומנסה איכשהו, להסביר.
אלכס הוא קודם כל סופר של סיפורים קצרצרים. כל כך קצרים שאפשר לעשות מהם תמונות ולתלות על הקיר, כמו זו שאתם רואים פה ותלויה על קיר חדר השינה שלי.
אבל אל תחשבו שאם הוא מפרסם סיפורים קצרצרים ברשת ופעיל מאוד בפייסבוק מדובר בחובבן. לא, אלכס אפשטיין הוא הדבר האמיתי, סופר שמצליח בחצי עמוד להפוך לך את הלב ולרסק אותו עד עפר. או להצחיק במשך שעה מקריאת הקצרצר שלו. הוא אמן המילה הכתובה ואומן הקצרצרים. כישרון גדול.
הוא, כאמור, מפרסם הרבה מסיפוריו ברשת וספריו ניתנים לרכישה בחנויות הספרים הרגילים והדיגיטליים (מדיה שהוא מסמפט במיוחד) ובחנות שלו, שם גם תוכלו להזמין תמונה בכתב ידו של סיפור שאהבתם. בעבר הוא כתב ספר שלם בכתב ידו, מייד לאחר ספר שנמכר רק דיגיטלית. כי עבור אלכס אפשטיין, כמו עבור משוררים מסויימים (אלו שמסדרים את שיריהם בטורים, בצורות, במשפטים שגולשים וכן הלאה), הצורה היא חלק מההתנסות, חלק מהמסר, חלק מהאומנות.
הוא נועז ופורץ דרך, ויש לו כשרון מטורף. בקיצור – אני לא יודעת מה לומר לכם יותר מאשר אם אתם עוד לא מכירים – רוצו לדף הפייסבוק שלו ותכירו כבר.
אני רוצה לכתוב הנאתכם מובטחת, אבל לא כל אחד מתחבר לסיפורים כל כך קצרצרים. אז רק אומר שאתם חייבים לעצמכם לבדוק אם אתם מאנשי הקצרצרים או לא.
עוד ביקורות ספרים מאת ספרנית בדימוס – בלוח הפינטרסט שלי או פה