בשנות נעורי היו לא מעט סממנים שהבדילו בין המעמדות השונים של בני גילי. ליוויס מקורי מול חיקוי, או גרוע מכך, ליוויס סוג ב' שהתוית שלו נגזרה, הקשת של "טופר" מול קשתות מתחרות בצבעים דהויים (ל"בנטון" הגיעו רק יחידי סגולה) ומעל הכל נעלי ספורט מקוריות של "ריבוק" מול החיקוי של "גלי".
אני גדלתי בבית צנוע שלא מצא יתרונות בקנייית מותגים. את הליוויס הראשון שלי קיבלתי בכיתה י' רק לאחר שאחותי התגייסה ונשארתי רשמית בת הזקונים המפונקת, ונעלי הספורט שלי היו תמיד של "גלי" מחנות המפעל הענקית שבאזור התעשיה של ראשון עיר ילדותי. חיי השתנו ביום בו קיבלתי נעלי "ריבוק" מקוריות כשהוריי חזרו מחו"ל. כמה קל היה לגרום לי אושר באותם הימים.
השנים עברו, המותגים התרבו. היום נדיר לראות בני נוער נועלים נעלי ספורט לא ממותגות. אני לא מספיק בקיאה בחיי בני הנוער היום בשביל לדעת מה השמות "הנחשבים" ביותר, אבל ממה שאני רואה בסביבתי התל אביבית "ריבוק" הלכו ונעלמו ובמשך שנים לא יצא לי לפגוש מוצרים שלהם.
לאחרונה קיבלתי מייל יח"צ עם שפע תמונות של בגדי ונעלי ספורט צבעוניים ומפתים. מתברר ש"ריבוק" חזרה ובגדול (ואם הבנתי נכון מגוגל היא נרכשה לפני מספר שנים ע"י הענקית "אדידס"). היום ריבוק מציעה לא רק את נעלי הספורט הבסיסיות בשחור ולבן, אלא שפע דגמי נעליים מקצועיות וצבעוניות וביגוד ספורטיבי עדכני.
כבר העדתי בעבר שספורט אני לא עושה, אפור הוא הצבע המועדף עלי ובד"כ אני לבושה בג'ינס. אבל אי אפשר שלא לאהוב את התמונות הצבעוניות והאופנה הנינוחה שריבוק מציגים בקטלוג שלהם. אותי כנראה כבר לא יתפסו בצבעוניות שכזו, אבל אני מאוד אשמח אם ילדיי יהיו יותר ספורטיבים ממני ויאמצו סגנון לבוש שמח ונינוח.
ויש כמובן גם לגברים-
אני מבינה שהתבגרתי כשבאינסטינקט בא לי לומר לו "תיזהר, השרוכים פתוחים, אתה יכול ליפול"
בגזרת הנעליים, אהבתי את העובדה שהאימום נשאר כמעט זהה לאורך השנים. השינויים העיקריים חלו בצבעוניות ובתוספות הקטנות לנעליים הבסיסיות. הדגם הורוד היה פסגת השאיפות שלי בגיל 17. מדהים לחשוב כמה הרבה התקדמתי מאז, ומצד שני כמה מעט.
טווח מידות ביגוד- S-XL
טווח מידות הנעלה- נשים- 36-42, גברים 41-46
טווח מחירים- 299- 599 ש"ח
להשיג ב 200 נקודות מכירה ברחבי הארץ.