השבוע יצא לי לחוות שתי חוויות מאוד מיוחדות ושונות אחת מהשנייה, אבל במימד של זמן והתבוננות מחודשת תוך כדי שיחה עם חברה, גיליתי שיש הרבה במשותף…
כחלק מעבודתי כמפתחת הדרכה העובדת על פרויקט עם השב"ס, מצאתי את עצמי בתחילת היום במקום שאלמלא העבודה, ספק אם היה לי יוצא לחוות אותו מבפנים!:)
המיקום: כלא מעשיהו.
הסיבה: שיחות חתך לקורס סוהרים ובין לבין הכרות עם האנשים והנוף המאוד שונה מרגע שנכנסים לתוך מתחם הכלא. הכניסה למקום כזה על חומותיו וגדרותיו ועל תאיו ואסוריו מייצר באדם החופשי תחושה שהחופש יקר ומרחב התנועה שלנו יקר פי כמה …ומאידך שגם במקום הסגור הזה, אפשר למצוא אנשים ששם דווקא הם מרגישים חופשיים,בעוד שבינינו, האנשים החופשיים, מתהלכים גם אנשים שאי אפשר לראות מבחוץ, שהם כלואים מבפנים… בפחדים ובחששות של עצמם.
הרי במה שונה אסיר מבודד בתא המתמודד רק עם עצמו ומחשבותיו, לבין נזיר באשרם בהודו אשר מתמודד עם עצמו ומחשבותיו דרך הוויפסנה (שבוע שתיקה) או דרך מדיטציה, המחברת בין הגוף והנפש. הרי בשני המצבים מדובר בהתכנסות של הרוח תוך התעלמות מוחלטת מהסביבה על חומותיה…וזו גם הגדרה של חופש.
כמה שעות לאחר מכאן, אני מוצאת עצמי באירוע "שירת האדם" בנמל יפו, אירוע שירה בציבור בליווי בלונים לכל משתתף, בו חירשים ושומעים שרים יחד דרך תחושת הצליל ודרך שמיעת הצליל. הסיבה לבואי הייתה בכדי ללוות חבר יקר בשם שר-אל אורן אוחנה, שקיבל על הצטיינותו ותרומתו לקהילה החירשת, פרס המתנדב המצטיין! (שר-אל יזם פרויקט "תעביר את זה הלאה בשפת סימנים ישראלית", מתוך הפרויקט שסוקר לתכנית"ישראלים 10" עם מיקי חיימוביץ בערוץ 10 – http://www.youtube.com/watch?v=CVg10ubTBCo)
שר-אל צירף לאירוע תיירת מקסימה בשם ברברה, החולה ב"תסמונת אשר" כלומר היא חירשת ואט אט גם מאבדת את ראייתה, עד לעיוורון מוחלט בעתיד הקרוב. ובמפגש המיוחד הזה איתה, אדם מלא חיות ושמחה שהעיוורון והחירשות, שבהתחלה דמו לי ל "כלא שלה" ולחומות האישים שלה, לפתע קיבלו משמעות אחרת והפכו אותה באירוע ומחוצה לו, בדרך שבה היא שמחה בפרטים הקטנים, ובדרך בה היא התרגשה מדברים ששכחתי להתרגש מהם…זה הפך אותה לחופשיה הרבה יותר מכולנו!
במקומות בהם אנשים כולאים את עצמם בפחדים ודאגות, מצאתי שהיא אוכלת את החיים בכפית ומשאירה מקום לקינוח…
חשבתי על שתי החוויות הקוטביות האלה, וגליתי להפתעתי שהחופש והגבולות הם מצב משתנה והוא אינו מוגדר רק בפיזיות של הדברים כמו אסיר או סוהר בית כלא או לחלופין אדם שאיבד את חושיו כמו ראיה או שמיעה, אלא מדובר בחופש של המחשבה ובמקום שבו אנחנו נותנים לעצמנו את ההזדמנות לעוף עם החלומות ולא לתת מקום לפחד להגביל לנו את הדרך.
In a world full of people, only some want to fly"
"Isn't that crazy, crazy
http://www.youtube.com/watch?v=4Fc67yQsPqQ
