בואו נהיה ראליים, לכל אחד מאיתנו יש מישהו שאנו שומרים לו טינה, כועסים עליו, פגועים ממנו…
בין אם זה משהו מהילדות, מהבגרות, מהתקופה האחרונה…
מישהו בחיים או מישהו שכבר הלך לעולמו.
לא קל לסלוח. לא קל בכלל.
במיוחד אם קשה לנו לסלוח לעצמינו.
אבל… אם נבין ונקבל שהסליחה היא למענינו זה אולי עושה את זה קצת יותר קל…
כאשר אנו סולחים אנחנו סולחים בשביל עצמינו. מי שפגע בנו אינו מרגיש את מה שאנחנו מרגישים, הוא אינו סוחב איתו את מה שאנחנו סוחבים,
יש מקרים שאנשים בכלל לא מודעים לכך שפגעו בנו. הם מזמן המשיכו הלאה…
כלומר, לא רק נפגעתם ונעלבתם, אתם גם סוחבים אתכם ושומרים בבטן את כל הכעס והטינה.
לא פייר, נכון?
במילה סליחה יש את המילים חס, וחסל.
אז חוסו על עצמכם, הורידו ממכם את העול, ותרו קצת על האגו, חלס מהפחדים "לצאת פריירים".
שחררו וחסל.
גמר חתימה טובה.