לפוסט הזה קוראים:״ עובדות״.
אני קוראת לו :״פוסט טראומה "…
זוג נעלי הבלט האלה כבר בן 12.
הוא נקנה עבור שחף .
לשחף שיתוק מוחין.
שחף נועלת אותן רק בפורים .
כמו בכל זוג נעליים אחר שלה, הסולייה אף פעם לא מתבלה .
בשתים עשרה השנים האחרונות היא מתחפשת לרקדנית בלט .
שחף אף פעם לא בוחרת את התחפושות שלה בעצמה.
אמא בוחרת אותן עבור .. שתיהן !!
פורים הוא החג השנוא על אמא .
שחף צוחקת בכל יום בחייה-לא רוקדת באף אחד מהם.
אמא ידעה שבנעליים ייעשה שימוש ביום מן הימים .
היא לא ידעה את פשרו.
כששחף ציינה עשור להיווסדה ,נולדה לה אחות.
לאחות קוראים צוף.
צוף זה הדבש של הדבורים – בערך..
של אמא – בדיוק !
בכל שנה בפורים צוף מתחפשת לבלרינה.
הנעליים החליפו בעלות .
בקרוב תפזזנה עם אדון פלייה ומר רלווה .
מצבן הנוכחי :״חצי ורוד חצי חום בוץ ״.
הסוליות מטונפות כשל אחרון הקבצנים.
אמא לא מכבסת .
למה ? ככה !
בפורים הבא שחף תתחפש שוב !
הפעם לפייה…
פוסטראומה .
