ישנם נושאים שלא מדברים עליהם ..

ישנם נושאים שלא מדברים עליהם הם פשוט עוברים מאליהם ללא התערבות… כמו  וירוס  .   
בשנת 2000 נולדה לי בת .. שאם היתה מאיישת עוד כמה חודשים את הרחם ..היתה לבטח מתעקשת  לבחור בעצמה את הדי ג׳י לבת מצווה… 
בדצמבר היא תהייה בת 12 מה שאורז בתוכו את כל הקומפלט :שמלת חנהלה , אולם כלולות, מטוס שינחית את הנסיכה בלופ  היישר לצהלותיהם של כמה דרדסים עם קול מתחלף  וחצ׳קונים בהתהוות .
הברושורים כבר ממוענים אליה והמשווקים המחוננים  מצלצלים  עד שהאייפון נאלץ להשתמש באפליקציית ״החזר נשמתי לבורא״ ..
עד כאן המסלול הרגיל . 
אבל איפה רגיל ואיפה אנחנו? 
כל מי שיש לו ילד עם פגיעה מוחית קשה מכיר היטב את הבריחה הזאת .
את הצעידה על השביל המקביל ,את הכאילו גם אבל אחרת ,
האמת היא שהייתי משדרגת אותה בכיף מ11 ל13 ,מאור הזרקורים לנבכי המסתרים,  
אבל הצדק הפואטי המצקצק בשיניו הוא זה שלבסוף מנרמל את העניינים ..
נכון ! זו תהיה בת מצווה אחרת .לא כזו של פיזוז רגליים ברחבה ולא  של ליפגלוס בשקל תשעים
המתבגרת המיוחדת שלי תנץ כמו כוכב ותאיר את חשכת הנורמליזציה.  
יהיו נגן אחד והמון צלילים,  דו מז׳ור של אהבה ופה מינור של עצב ..
כי אפשר היה -אולי-גם אחרת .  
אז אולי יהיה כך ואולי גם אחרת ואולי בכלל לא  ואני סתם מדברת  
ו..למרות שישנם נושאים שלא מדברים עליהם והם עוברים מאליהם…
שוב לא הצלחתי לשתוק.