הטמפרמנט שלי לא מאפשר לי לעשות דברים לאט במטבח. אני לא אישה של תהליכים ארוכים מדי. למעשה, הדבר שאני הכי שונאת זה תבשילים שאין בהם תנועה. כי אני חייבת להיות בתנועה. כלומר, לעשות ארוחה במשך שעות, להספיק הרבה ולהיות בתזוזה כל הזמן – זה התהליך האהוב עליי. גם תהליכי בישול קצרים אני אוהבת. אבל – לעמוד ולהסתכל על תבשיל ולא לעשות איתו כלום בזמן שהוא מתבשל יכול לעצבן אותי מאוד. בדיוק כמו שאעדיף לסוע שעות בכביש זורם במקום לעמוד בפקקים.
בבלוג הזה לא הבאתי עד היום מתכונים. וזה לא כי אני לא מבשלת. אני מבשלת טוב. אפילו היה לי פעם עסק לקאפקייס. והחלום שלי במשך שנים היה בית קפה קטן עם אוכל שאני מבשלת. שנים הייתי מכורה לערוץ האוכל והיה לי אוסף מרשים של ספרי בישול וגליונות "על השולחן".
היחסים המורכבים שלי עם בישול התחילו כשעברתי לבית הוריי לפני כמעט שבע שנים. שם התחילו מלחמות קרות על טריטוריה. אז הנחתי לזה ופיתחתי קריירה. והיום, הטריטוריה הופכת לגמישה יותר, ואני מבשלת מהר יותר כדי להספיק הכל ובריא יותר כי פיתחתי מודעות.
כמה ימים לפני ערב החג הוזמנתי לסדנת בישול של הילית סביר בתל אביב. טוב, תקשיבו, הבית שלה הוא עם הנוף היפה ביותר בתל אביב. בחיי. החברה היתה מעולה, המוצרים היו של שטראוס, והאוכל היה מדהים!
אז לערב החג בישלתי באמצעות מוצרים שקיבלתי להתנסות, ות'אמת, למרות שאני לא אוהבת מוצרים מוכנים, המוצרים הללו היו יוצאי דופן. הם טריים, חוסכים לפחות בחצי את זמן ההכנה ואין בהם חומרים משמרים (שמהם אני בורחת לפחות כמו מניקוטין)
אז, קדימה למתכונים!
הכנתי שתי תוספות, שתיהן בריאות ומלאות בצבע וטעם.
תפו"א, שום, דלעת ובטטה בתנור:
הכי פשוט בעולם, מוצלח כל פעם מחדש.
- שמתי את הדלעת והבטטות (2 גדולות) במיקרו למשך 15 דקות.
- העברתי לתבנית ושמתי ביחד עם תפוחי האדמה המקולפים והמבושלים של שטראוס עם שיני שום ובצל חתוך.
- מעל שפכתי בנדיבות שמן זית, מלח גס, נענע יבשה, טימין יבש, אורגנו ופלפל שחור גרוס.
חצי שעה בתנור על חום גבוה והכל יוצא קריספי וטעים!
קינואה עם עדשים וחומוס:
- בישלתי קינואה שטופה ומושרה כרבע שעה כמו פסטה. 7 דקות על אש גבוהה בהרבה מים.
- סיננתי, הוספתי מהשקיות שקיבלתי משטראוס עדשים מבושלות וחומוס מבושל, ממש כאילו בישלתי בעצמי. נשבעת.
- ערבבתי והוספתי שמן זית, שן שום כתושה, סומק, גרידת לימון, מלח, פלפל ופטרוזיליה קצוצה.
- צריך להגיש בטמפרטורת החדר. הכי טעים ככה.
ואחרי כל הבישול ברגע הזה, הכנתי גם צלי משגע, אבל זה כבר לפוסט הבא.
חגים שמחים והמון אהבה בלב ובבטן.
