גיבור ילדותי
החיים מורכבים מרגעי עצב ורגעי שמחה. ממעברים מצחוק לבכי. מפגישות משמחות ומפרידות עצובות וכואבות.
היום מלאו חמש שנים ליום בו קיבלתי את הבשורה המרה על מותך הפתאומי.
רגע אחד היית חי, ורגע אחרי זה כבר לא. הלם. שוק. לקח לי המון זמן לעכל את לכתך,להבין שלא תחזור יותר.
היית לי אח גדול, מצחיק , שנון , טוב לב ומפנק מאוד.
כילדה, נשאתי אליך עיניים, נפעמת מחוכמתך, נדבקת בצחוקך המתגלגל, נעזרת בך בלימודי המדעים המדוייקים, כתלמידה. לא היה תרגיל שלא הצלחת לפתור! מתמטיקה, פיזיקה ומה לא… והכל מלווה בהומור וקלילות שאין לה אח ורע.
השעות בהן הייתי יושבת במחיצתך ולומדת לפתור חידות תרתי משמע, יזכרו בליבי לעד. כמה למדתי ממך כמה הערצתי את שנינותך!!
היית גיבור ילדותי.
מין אח כזה גדול, שחושב מחוץ לקופסה, כמו ילד שובב ונצחי שהרגשתי תמיד שמחה בקרבתו. שהרגשתי נוח איתו.
הפשטות שלך ,הצניעות והענווה, טוב הלב והרגישות האינסופית שלך , ההומור
הכל כך מיוחד, החכמה והשכל הרב, היו נדירים וייחודיים וכל כך אפיינו אותך, ואני, כילדה, כנערה, כאישה, אחותך הקטנה, אהבתי והערכתי את זה כל כך.
איש לא יבין, שגם כשקברנו את מתינו, היית זה שמסתכל על הסיטואציה ומצליח לתאר אותה בצורה שגרמה לכולנו לצחוק מתוך הבכי. להתעודד ולהמשיך.
אז אני ממשיכה לצחוק, זוהי מורשתך, זוהי מורשת משפחתנו, גם ביום כל כך עצוב שבו בחרת לעזוב אותנו.
יגאל אחי, היית ותישאר לעד, גיבור ילדותי.
