מתי היתה הפעם הראשונה שהתעייפתי ,את שואלת?
וואוו… זה היה מזמן אבל זה היה אחרי הרבה זמן שלא הייתי עייפה בכלל.
לא מספיק ממוקד, את אומרת…
או.קי….איך אני אסביר לך את זה..
כל עוד לא היה שם אף אחד לספוג את העייפות שלי לא הייתי עייפה.
מספיק ממוקד ? גם לא ?
אה…. אני אנסה שוב…
כל עוד זה רק אני הייתי צריכה להתמודד עם העייפות שלי – לא הייתי עייפה
את מבינה..כי אין קטע להתעייף כשאין לך מה לעשות עם העייפות.
את מבינה ? אני אדם פרקטי.
אם יש מצב – צריך לעשות איתו משהו. אם אין לי מה לעשות איתו-מה הטעם להיות אותו ?
עכשיו הבנת ?
גם לא… קצת מתיש להסביר את אותו העניין בלי להשתמש באותן מילים..תשמעי…
הנה…עכשיו את פה לספוג את המותשות שלי מלהסביר. אז אני מותשת מלהסביר.
אם לא היית פה- הייתי מסבירה ומסבירה ומסבירה עד שמי שלא היה פה היה מבין.
לא הבנת…הבנתי.
בואי נגיד שעכשיו אני עייפה יותר. אבל יש לי מה לעשות עם העייפות הזאת.
יש לי מקומות טעינה והתחדשות. ומשענת.
כל עוד לא היו לי המקומות האלו לנוח בהם מההתעייפות – מה היה טעם להתעייף ??
עכשיו הבנת ?
עייפת אותי. אני אשים פה ראש על הספה. בתקווה שזו לא תהיה הפעם האחרונה שאתעייף.
הבנת ! וואוו. ואני בכלל לא תכננתי להסביר. רק באמת רציתי לנוח מהעייפות.
נגמר הזמן ? עכשיו , כשרק הבנת מתי התעייפתי לראשונה??
כמה עולה הארכת זמן ?
ככה אני, פרקטית… זה מעייף. אני יודעת…
