ברגע שאני נכנסת לסטודיו לציור אני נרגעת. הריחות של הצבע והאנרגיה במקום, מאפשרים לי להוריד טורים, ולחוות סוג של מדיטציה, מן שקט פנימי שכל כך אין לי מחוצה לו. היופי שבסטודיו אני מצליחה להתנתק גם מהסלולר ופשוט יושבת לצייר לי. מוצאת את עצמי מגיעה בזמן האחרון הרבה לסטודיו ופשוט יוצרת.
היכולת ליצור יש מאין – מקנווס לבן לציור מקורי, אשר מצליח להגיע לכל כך הרבה אנשים זו המתנה שיש לאמנים. ליצור יצירה שנוגעת, מרגשת, מייצרת שינוי בחלל בו תלויה – זה מה שאני עושה כשאני מציירת. הדילמה התמידית היא מה הציור הבא. חייבת למצוא נושא ואח"כ צילום שיגע בי. שידליק אותי. ואני לא יכולה להיתקע בסגנון אחד או בנושא אחד. אני תזזיתית וכך גם הציורים שלי – פעם זו ספינת פירטים ופעם מכונית עתיקה. והרבה ים – כי ים עושה לי טוב. וגם כחול. בסטודיו לציור אני מצליחה להירגע אבל ברגע שיוצאת ממנו אני טורבו. צריכה לעשות המון דברים. ובמקביל.
מה מניע אותי?
אני מונעת בעיקר מאתגרים. כשאנשים רואים בעיה – אני רואה אתגר וכשיש אתגר זה מדליק וזה דורש פיצוח. אני חושבת שבגלל זה הקמתי את נויה.
למי שלא מכיר עדין, נויה, או בשמה המלא נויה – אמנות ישראלית מקורית, היא מיזם מאד מיוחד בנוף הישראלי שהוקם כדי לסייע לאמנים ישראלים להתפרנס מאמנותם. למכור ציורים מקוריים היום בארץ זה אמנות בפני עצמה. זה אתגר שאני מנסה לפצח. כל יצירה שנמכרת זה רגע מאושר. של גאווה על ההישג. אחרי שניסיתי במשך שנה למכור את הציורים שלי גיליתי המון אמנים מאד מוכשרים ומתוסכלים. כדי למכור את האמנות שלהם הם צריכים להוציא המון כסף על תערוכות, יח"צ פרסום באינטרנט, ועדין – אף אחד לא מבטיח להם מכירה. והם ממשיכים ליצור, והמלאי גדל, ותופס מקום. החלטתי לעשות מעשה ולנסות לחולל שינוי.
פיתחתי מודל של השכרה שנתית במחירים מאד אטרקטיביים, וזאת במטרה להנגיש אמנות ישראלית מקורית לכל משרד. כאשר ברור כי מי שיתאהב ביצירה שתלויה אצלו שנה או יותר, ירכוש אותה בסופו של דבר. איגדתי תחת המיזם כמאה אמנים מוכשים אשר נבחרו בפינצטה ויצאתי לדרך בינואר 2014 באירוע תרומה שנקרא "השכרה פומבית" למען ילדי "עלה".
בינתיים, נויה כבר בת חמש וחצי. יש לנו עשרות לקוחות מרוצים וקרוב למאה אמנים – ציירים, צלמים ופסלים. חלק מהלקוחות מעדיפים להמשיך ולהשכיר כבר למעלה מארבע שנים את אותן יצירות, חלק נהנים להחליף מידי שנה וחלק באמת מתאהבים – וקונים. השיווק הוא החלק המאתגר. אז בדיגיטל – יש כמובן אתר, פייסבוק, אינסטגרם ולינקדין. ראיונות מזדמנים בתוכניות בוקר וכתיבה בעיתון 'מעריב הבוקר'. כמו כן, יש שתי תערוכות קבועות במגדלים וי טאואר ובסר 3, אשר מתחלפות מידי חודשיים והחלק החביב עלי – שיווק באמצעות קבוצת נטוורקינג. לאחר שבחנתי את האלטרנטיבות הקיימות בחרתי בארגון BNI אשר חרט על דגלו את התפיסה שאני כל כך מתחברת אליה של הנותן – מקבל, ובקבוצת להב תל אביב שבה הרגשתי כל כך רצויה ובנוח. כל כך בנוח שהתנדבתי בתום 3 שנים להיות יו"ר הקבוצה ואני מוצאת את עצמי משקיעה הרבה ממני בחברי הקבוצה ובהצלחתה.
כנראה החלק הזה יהיה הפוסט הבא.