כחלק מהליך הגירושין, על בני הזוג להתמודד עם מספר נושאים נלווים להליך עצמו. כחלק מהתמודדות, השלכות תוצאות הגירושין אינן משפיעות רק על בני הזוג, אלא גם על הילדים, במידה וישנם. הליך הגירושין אינו הליך פשוט, בעיקר בשל המציאות החדשה שעמה הילדים נאלצים להתמודד. שאלת המשמורת והסדרי הראייה, רלוונטית ונכונה עבור בני זוג שנמצאים בהליך הגירושין, אך לא רק: משמורת והסדרי ראיה, הינם נושא רחב בדיני המשפחה, ולמעשה, ההתעסקות העיקרית היא משמורתם של הילדים, הן כחלק מהליך גירושין של הוריהם, והן כחלק מחיים של הוריהם. כלומר – הדיון בנושא המשמורת, רלוונטי גם לבני זוג שאינם נשואים, אך מקיימים חיים משותפים, או לחילופין – אינם נשואים ואינם מקיימים חיים משותפים, אלא רק הביאו ילד משותף.
מכאן, במאמר הבא נבחן את נושא המשמורת והסדרי הראייה. תחילה נבין מהי משמורת ככלל, מתי הינה רלוונטית ועבור מי. עוד נבחן מהם הסדרי הראייה הקיימים ומדוע הם כה חשובים להתפתחות הילד. כל זאת נעשה ונכתב עבורכם/ן, קוראים וקוראות:
הגדרת המושג "משמורת":
המונח "משמורת ילדים" הינו פרי הפסיקה, וזאת על מנת לבצע הבחנה ברורה בין "אפוטרופוס" ל"משמורת". בעוד המונח אפוטרופוס, מגדיר את האחראי מבחינה משפטית על קטין, המונח משמורת ילדים, מגדיר את האדם האחראי למחייתו של הילד ולדאגה לצרכיו ושלומו. כאמור, מונח המשמורת יהיה רלוונטי, הן כחלק מהליך הגירושין שבו מצויים ההורים, או לחילופין, על מנת להסדיר את המשמורת לבני זוג שאינם נשואים, ואף אינם מקיימים חיים משותפים. על פי הפסיקה, קיימות שתי אפשרויות בנוגע למשמורת ילדים: האחת – משמורת משותפת, והשנייה – הסדרי ראייה. נסביר:
משמורת משותפת, כוונתה כי הילד נמצא במשמורת משותפת של שני ההורים, כלומר – שניהם אחראים עליו, באותה מידת מעורבות והתערבות בחייו. זאת לעומת הסדרי ראייה, כאשר במקרה זה, המשמורת נתונה לאחד מההורים, ואילו להורה השני נקבעים ימים קבועים, שבהם ייפגש עם ילדו.
למעשה, ניתן לומר כי ההורה המשמורן הינו ההורה האחראי על הילד, ועליו לגדל את הילד בצורה הטובה ביותר עבורו. הוא מעורב בכל פעילות והיבט בחיי ילדו, ומכאן, כי האחריות על כתפיו גדולה וחשובה. אך חשוב להבהיר, כבר בשלב זה, כי גם אם אחד ההורים מקבל את המשמורת על הילד, אין זה אומר שהוא יכול ורשאי לעשות ככל העולה על רוחו. דהיינו – כל קבלת החלטה הקשורה לילד, גם הקטנה ביותר, צריכה לעבור גם דרך ההורה שאינו מחזיק במשמורת, ולקבל את אישורו. לדוגמא, אם הילד צריך לעבור טיפול שיניים המצריך את אישור הוריו, אזי אין זה מספיק כי רק ההורה המחזיק במשמורת, יאשר, שכן גם ההורה השני צריך לתת את אישורו. מכאן נראה כי להורה המחזיק במשמורת, אין 'זכויות יתר' בנוגע לילדו.
מהי משמורת משותפת?
משמורת משותפת הינה הסדר חדש יחסית, לפיו המשמורת ניתנת לשני ההורים, יחדיו. לכן, זמנם של הילדים יחולק שווה בשווה בין ההורים. כלומר, לילדים ייווצרו שני בתים שבהם ישהו מחצית מהזמן, באופן שווה.
המשמורת המשותפת למעשה יוצרת מעורבות מלאה של שני ההורים בחיי ילדיהם. המשמורת כוללת דאגה למקום מגורים ראוי, לצרכיו של הילד, לחינוכו וגידולו בדרך מכובדת ומחנכת. בשל העובדה כי מדור בהסדר חדש יחסית מבחינת הפסיקה, אזי בית המשפט לענייני משפחה ייתן דעתו בכל מקרה בנוגע לתשלום המזונות. רוצה לומר – היות והמשמורת המשותפת, כשמה כן היא – משותפת לשני ההורים, והילד גדל אצל שניהם בצורה שווה, אזי לא מן הנמנע, שבית המשפט יערוך איזון ממשי בהטלת המזונות.
סוף דבר:
הסדר המשמורת המשותפת עורר שיח רב בקרב הציבור: יש האומרים שהמשמורת מטיבה עם הילד, ואכן, "טובת הילד" נראית לעין, בזמן ששני ההורים מעורבים בצורה ממשית בחיי הילדים. מנגד, יש האומרים כי המשמורת המשותפת גורמת לבלבול רב ולקרקע "לא יציבה" לילד, שכן בכל פעם עליו לעבור בין בית לבית ולהסתגל למקומות שונים, באותו הזמן.
כאשר מערכת היחסים בין בני הזוג עולה על שרטון, חשוב לזכור כי טובת הילד אכן צריכה להיות עקרון העל עבור הוריו. היות והמלחמה על המשמורת יכולה להיות ארוכה וקשה, כזו ששואבת כוחות נפשיים רבים, מומלץ להיוועץ בעורך דין מומחה לדיני המשפחה, שיוכל ללוות את ההליך עוד בחיתוליו, וכן להוביל לתוצאות טובות.