שם הספר: אהבה גדולה
הסופרת: אלונה ירדן
ז'אנר: פרוזה מקור / רומן
מספר עמודים: 305
הוצאה עצמאית
סופסוף סיפור אהבה שונה.
סופסוף סיפור אהבה שיותר קרוב למציאות.
לא עוד העשיר והמלצרית.
לא עוד החתיך המסוקס והסטודנטית התמימה.
פשוט סיפור על אהבה גדולה, תרתי משמע.
מיכל, בחורה שובת לב מאילת. מאז היותה ילדה התמודדה עם בעיית ההשמנה, היא שידרה שמחת חיים והומור כלפי חוץ, כאילו שהמראה החיצוני אינו מפריע לה וזה סיגנון החיים בו בחרה לחיות אך, בפנים חיה במלחמה מתמדת על כל ביס, על כל ארוחה, על כל בגד שלבשה, הרחמים העצמיים והעלבונות מהסביבה הקרובה. באיזשהו שלב פשוט התייאשה ורק הלכה ותפחה.
נושא ההשמנה ובריאותה תמיד עלה בבית הוריה, היא סלדה מרופאים, כי כל בעייה שהיתה לה נקשרה לנושא רמת השומן שבגופה.
"…'ילדה יפה שלי'. היא תמיד קראה לי כך, אבל איפשהו בכיתה ד', הפסקתי להרגיש כמו ילדתה היפה. להיות ילדה שמנה זה אתגר לא פשוט עבור כל אחת, אבל להיות כזאת באילת זה כמעט בלתי אפשרי."
ליאל, חברתה הטובה של מיכל. הן הכירו עוד בבית הספר היסודי וליאל היתה שומרת ומגנה על מיכל מהעלבונות שהיתה סופגת מהילדים האחרים. בזכותה, ילדותה של מיכל היתה נסבלת ללא הטרדות או חרמות כמו שמתמודדות נערות בעלות עודף משקל.
"לימים, ליאל הפכה לרשת קריירה ענקית ואני… אני פשוט הפכתי לאישה ענקית ועדיין נצמדתי להצלחה שלה."
בהזדמנות הראשונה שהיתה לה, מיכל עזבה את בית הוריה והלכה אחרי חברתה הטובה, ליאל והפכה להיות העוזרת האישית שלה.
דותן, הבחור החתיך והמקובל בבית הספר, בצבא ובאוניברסיטה. הוא חווה מקרה קשה וטראגי שהוציא ממנו את החשק לחיות ומצבו הרגשי היה בכי רע.
עם הזמן שחלף, דותן מצא את הנחמה שלו דווקא באוכל טוב, עד שגדל למימדים עצומים.
"מעולם לא הייתי שמן ואולי זאת הסיבה שכל כך היה קשה לי לקבל את ההערות של הסובבים אותי…"
כמו מיכל, הקרין רק הומור ושמחה וטען תמיד שטוב לו בחיים וכל רצונו זה לאכול טוב ולחיות בסגנון החיים הזה ושאם ירצה הוא יכול להוריד במשקל העודף ולחזור לאורח חיים בריא. אבל הוא לא רוצה.
מיכל ודותן, כל אחד בחייו שלו, התמודדו באופן תמידי עם הבדידות, הם לא יצאו מן הבית למעט פגישות הכרחיות.
דותן היה בעל חברה שהאציל את כל סמכויותיו כדי שלא יצטרך לצאת מביתו.
מיכל העדיפה לחיות בצל חברתה וכל חייה סבבו סביב ליאל.
יום אחד, מיכל חוותה טראומה ששינתה את חייה והחליטה לשנות את אורח חייה ובמקביל, דותן החליט זאת גם הוא.
ובנקודת המפגש הזאת בחייהם הם נפגשו לראשונה.
"יכולתי לשמוע במעורפל שהתנהלה שיחה ואף זיהיתי שקולות הדוברים השתנו מפעם לפעם, אך עיניי נותרו נעוצות במיכל, שנכנסה באיחור אל הפגישה ואל חיי… היא ישבה נינוחה כאילו היתה מלכת המפגש.. ועיניה… לעזאזל…"
מיכל ודותן קיבלו הכוונה מכל מיני דמויות משנה בסיפור בשינוי אורח חייהם ובמקביל, דותן מחזר אחרי מיכל, שלא מסוגלת להבין מה הוא מוצא בה והיא דוחה אותו כל פעם מחדש מהחשש להיפגע ריגשית יותר ממה שהיא יכולה לשאת.
הסיפור נכתב בגוף ראשון ומשתי נקודות מבט, של מיכל ושל דותן.
העלילה מרגשת ומפתיעה והכתיבה זורמת. הדמויות של מיכל ודותן משעשעות, לא פעם שמתי לב שעולה לי חיוך על פניי. מצד שני, היו קטעים מעמקי הלב, מהמחשבות העמוקות ביותר שפשוט ריגשו ונתנו המון חומר למחשבה.
אלונה, סיפור מקסים ומרגש!
מומלץץץץ!!!