צילום: אילנה בןיעקב
סיפור אהבה מתפתח ונרקם על רקע שנות ה-60 בין שרה ,יהודיה ממשפחה חרדית לבן, נוצרי אמריקאי, נער פרחים.
בן, החי את הרגע מחליט להתמסד עם שרה, לבנות להם בית ולהתחתן. לכאורה, חלומה של כל בחורה… מה שהוא לא דמיין ולו לרגע שדווקא זה ימוטט ביניהם הכל ועברה של שרה ישוב וירדוף אותה.
שרה מאמינה שאדם מורכב מעברו, משורשיו ומחלומותיו. כל פיסת עבר מעצבת את האדם כפי שהוא בהווה. לעומתה, בן, מאמין שהחיים הם כמו הים,בזרימה מתמדת, כאשר כל גל שוטף את קודמו.
כל עוד שרה ובן, התגוררו בסירה על הים, חייהם היו שלווים ורגועים, החיים זרמו. ברגע שבן החליט לבנות בית של קבע על היבשה היציבה וביקש למסד את קשרם בברית הנישואים, שרה הוחזרה לשורשיה, דבר הגרם לה לנסות שוב ושוב לחזור אל הים שישטוף ממנה את זיכרונותיה הכואבים.
צילום: אלי מתיתיהו
דרך חלומותיה ומחשבותיה של שרה, נחשף עברה של שרה בת ה-15. ילדה נערה ,בת לשושלת של רבנים,המתגוררת בבית בו הדת סוגרת וחונקת . רובי, אחיה של שרה, הנפש הקרובה לה ביותר, הומשל ליצחק שהוקרב על ידי אביו. רובי חש שהדת הולכת וסוגרת עליו,שהוא הופך למת בעודו בחיים, ומעדיף להחזיר את נשמתו לבורא.
התאבדותו של רובי, היתה נקודת השבר בחייה של שרה והיא בורחת מביתה, מהדת ומהזיכרון הכואב.
ככל שזיכרונותיה הציפוה יותר, כך שרה הלכה והתחזקה דתית והלכה והתרחקה מבן. בן לא הצליח להבין את המתחולל בליבה, את הסערה הנפשית של שרה.
במקביל לסערת נפשה של שרה, מתחוללת סערה בחוץ. בן נסחף לים עם הסירה ושרה עומדת על גג ביתם עם ספריה הרטובים.
סיפור יונה מתנגן לו ברקע במהלך ההצגה,הן בספרו של רובי ששרה לקחה עימה והן בזמן הסערה.
אלוקים דורש מיונה ללכת לעיר נינווה ולנבא את חורבנה, אם לא יחזרו תושביה בתשובה. יונה לא רוצה בשליחות שהטיל עליו אלוהים. כדי להתחמק משליחותו, הוא עולה לאניה ביפו ומנסה לברוח לתרשיש. במהלך מסעו פוקדת סערה גדולה את האניה. לאחר שהוא מבין שהאשמה היא בו ובבריחתו מאלוהים, מבקש יונה שיזרקו אותו אל הים. הוא נבלע בלוע של דג גדול. אחרי שלושה ימים של תפילות בבטן הדג, סולח לו אלוהים ובלבד שיעשה את שדרש ממנו. קורות יונה בבטן הדג מלמדים אותנו שאין אדם יכול להתחמק מהשליחות שמוטלת עליו. מהי שליחותה של שרה?
האם שרה תחזור למקורותיה ולעמה או שתישאר עם אהובה בן?
צילום: אלי מתיתיהו
'בן ושרה', הינו המחזה ראשון שעולה לבמה של המחזאית אילת סלומון-עקיבא ומתבסס על סיפור אמיתי. המחזה משלב מגוון של אומניות הבמה: שחקנים, רקדנים ומוזיקאים המנגנים בלייב על הבמה. השחקנים הם רקדנים ואותם מלווים צוות של נגנים וזמרים. באמצעות המוזיקה והכוריאוגרפיה, אנו חשים את רגשותיהם של הדמויות, את כאבם ואהבתם.
השילוב בין משחק, מוזיקה וריקוד, יחד עם צורת הישיבה, של "נהר" כשהקהל צופה בהצגה משני צדדי הבמה, הופכים את ההצגה למיוחדת ומרתקת.
צילום: אלי מתיתיהו
מאחלת לכם צפייה מהנה 🙂
XOXO
אחת שיודעת 😉
