אמש (27/10/15) התקיימה הפרמיירה החגיגית להצגה "מבעד לרוח" בתיאטרון "נא לגעת" במעמד ראש העיר תל אביב, רון חולדאי, שר הרווחה ,חיים כץ ובהנחיית השחקן דביר בנדק.
את אירוע ההתרמה פתח קוקטייל באדיבות השף מנה שטרום והשף קונדיטור מיקי שמו. כמו שאתם בטח מנחשים, היה קשה מאוד לא להתפתות לטעמים לצבעים ולניחוחות.
למי מכם, קוראי היקרים שלא מכיר, כמה מילים על המרכז "נא לגעת". "נא לגעת" הוא מרכז תרבות ואומנות ללא מטרות רווח, יחיד במינו בעולם, המהווה מקום מפגש בין אנשים חרשים-עיוורים, חרשים ועיוורים והקהל הרחב. המרכז הינו במה לתרבות ואמנות יוצרת המקדמת דיאלוג שוויוני ומובילה לשינוי חברתי מתוך אמונה ברוח האדם וביכולתו לגעת ולשנות .
נא לגעת- הוא מרכז המשלב בתוכו תיאטרון, מסעדה ובית קפה המופעלים על ידי בעלי מוגבלויותחירשים ועיוורים ובעלי תסמונת 'אשר' הסובלים מלקויות שמיעה וראייה גם יחד. המרכז מהווה מודל חדשני בכל הנוגע לשילוב והכלת בעלי מוגבלויות בחברה ועד כה ביקרו בו למעלה מ-700,000 מבקרים מרחבי העולם ומישראל מאז פתיחתו בסוף שנת 2007.
ההצגות המועלות בתיאטרון הינן מיוחדות במינן, הן במסרים שלהן והן בשחקנים עצמם. מה שבטוח, לא תוכלו להישאר אדישים. כשם המקום "נא לגעת", כך ההצגות נוגעות בנשמתכן.
"מבעד לרוח" הינה הצגה חדשה עם אנסמבל חדש של חרשים – עיוורים (בעלי לקות כפולה),המשלבת אנסמבל של שמונה שחקנים חרשים – עיוורים לצד שני שחקנים שומעים- רואים.
בהצגה אין דיבורים, יש כתוביות ומוזיקה ובעיקר תקשורת חזותית ופיזית.
גילי משתעשעת לה בגינתה של דודתה קטיה, כשלפתע מגיע מכתב מהממשלה. המכתב מזמן את קטיה, אישה עם מוגבלויות, לעבודה במפעל מרוחק מהבית המיועד להעסקת אנשים עם מוגבלויות.
קטיה מסרבת לעזוב את ביתה, את גינתה, חתוליה ובכלל את חייה. אך, היא נתקלת בסירוב מצד הממשלה ונאלצת לסוע למפעל.
במפעל היא פוגשת אנשים נוספים כמוה,גם הם בעלי מוגבלויות ואולצו להגיע לעבוד במפעל זה.
אנו נחשפים לייחודם ולרצונם של כל אחד ואחד מהם. כל אחד הינו מיוחד במינו. דבר העומד בניגודיות מוחלטת לעבודה המכאנית שאותה הם נאלצים לעשות. הם מרגישים כלואים וזהותם הייחודית נשללת.
במהלך ההצגה אנו נחשפים למאבקם האישי של כל אחד מהם ונבחנת השאלה,האם הם יכולים להשתלב בשוק העבודה? מאבק זה הוא גם מנת חלקם של השחקנים עצמם,שהם בעצמם חרשים-עיוורים.הם רוצים להציג פנינו, לקהל הצופים, שכן, גם הם יכולים. הם יכולים להגשים את חלומם ולשחק .ולא רק- הם יכולים להתפרנס ולקחת חלק משוק העבודה.
וכמו ששר הרווחה, חיים כץ אמר אמש: "נא לגעת מהווה דוגמא שאנשים עם מוגבלות יכולים להיות יצירתיים ולהשתלב בחברה".
בתום ההצגה, היה מפגש עם השחקנים המלווים במתורגמנים, שאפשר לנו לשאול, לתהות ולהיחשף אליהם.
אתם בטח שואלים, איך ניתן לתקשר עם אנשים שאינם שומעים ואינם רואים,התשובה היא "מגע". בעזרת מגע ושפת הסימנים.
אז חברים, תנו להם לגעת גם בכם…
XOXO
אחת שיודעת 😉
"מבעד לרוח” מאת ובבימוי: משה מלכא| מוזיקה: אלדד לידור | אנימציה: משה עתאר | עיצוב במה ותלבושות: נאוה שטר | ניהול והפקה: מיכל זהבי | ע. הפקה: רותם איבגי | ניהול טכני: ניצן שקד, חשי יקונט | עיצוב תאורה: שחר ורכזון | שחקנים: אמג'ד אבראהים, שפיק אבראהים, קטיה גמפאל, מג'די ג'זמאווי, אימן מחאג'נה, דניאל פחימה, ורדית פינטו | שחקנים/ מתורגמנים: גילי בית הלחמי, תומר קופל, שירי שחר, עידן שחר | מתורגמנים: גל גידה, ליאורה דמטר, תקווה וסב, יואב חורב, אשחר כהן, לוליטה מירסון, יונה פרמינגר
