כל מאכל או מאפה שמזכיר את הילדות גורם לי לצביטה קטנה לפעמים לדמעה בזווית העין.
כשהיינו קטנים, היינו קונים נעליים תחילת כל עונה בחנות הנעליים היחידה שהייתה בק.מוצקין (כך לפחות בטח חשבו הורי). בצמוד לחנות היתה קונדיטוריה קטנה ומטריפה. לא במראה, אלא בריחות ובטעמים. היינו מחכים ללכת לקנות נעליים כי אחרי כל ביקור בחנות היינו נכנסים לקונדיטוריה ואבי היה קונה גבינית גדולה לכל אחד. היינו שומרים את הטעמים בזכרון עד לפעם הבאה שהיינו מגיעים לקנות נעליים.
להלן מתכון נדיר בטעמו, כזה שלא מגלים, ששומרים עמוק במגירה…. כזה שמכינים רק שרוצים לזכות במחמאות ולהשאיר טעם של עוד…
לבצק:
1 ק"ג קמח
200 גרם חמאה
1 כוס סוכר
2 ביצים
1 חב' שמרית
1+3/4 כוסות מים
קורט מלח.
למילוי:
1 גבינת כנען (500 גרם)
1 קוטג'
1/2 כוס סוכר
2 כפות קמח
2 חלמונים
2 סוכר וניל
תמצית וניל
קליפת מגורדת מלימון.
להכנה:
ללוש את כל חומרי הבצק. להתפיח שעה בערך ( תלוי במזג האוויר).
לערבב את חומרי המילוי (אני אוהבת לטעום את המילוי אם הוא מספיק מתוק. עושה זאת בדר"כ לפני תוספת הביצים והקמח), להניח במקרר עד לשימוש.
לאחר שהבצק תפח לרדד לצורת ריבוע, לחתוך לצורת ריבועים להניח מילוי באמצע כל ריבוע ולסגור היטב. למרוח כל גבינית בחלמון כדי שיקבלו צבע יפה.
לחמם תנור ל-180 מעלות, להכניס את הגבניות (בדר"כ מספיקות לקבל עוד תפיחה עד שכולם מסודרות בתבנית) ולאפות עד שיקבלו צבע זהוב.
הן נשארות רכות ונימוחות למספר ימים (אם ישארו בכלל…)