אתמול הייתי בכיכר רבין.
אני מאוד משתדלת שהבלוג הזה לא יהיה פוליטי: וזה לא קל. מספיק שאומרים "שלום" בימינו ואתה מתויג כאנרכיסט. אבל אתמול בכיכר כל זה היה ממותן, ונראה שהתכנסו שם כל מי שחושש שמשהו רע קורה לדמוקרטיה שלנו, ושבקצב הזה עוד כמה שנים ידברו על "פטירתו" של רבין (כל הזכויות להגדרה הזאת לאורן), וגם אם רבין מעולם לא היה טלית שכולה תכלת, הוא קורבן של רצח פוליטי, של רצח פוליטי, של רצח פוליטי.
היו קצת נאומי אופריה, של גר זאב עם כבש, אבל אופריה זה נעים במנות קטנות, תנסו את זה פעם. והיו שם ישראלים, שנעים להיות איתם.
