צילום: יעל אילן
אחד הנושאים המורכבים המייחדים את מדינתנו הקטנה הוא נושא הדת והכפייה הדתית. זרמים שונים ישנם ביהדות, דעות שונות ובעיקר פערים בעם.
המחזה "מתחזקים" עוסק בהחזרה בתשובה על ידי "מיסיונר" מזרם מסויים ביהדות. נושא שאולי דווקא הכי קל לגעת בו בהצגת תיאטרון.
מדוע אתם שואלים?
תפקיד התיאטרון הוא לומר את הדברים בצורה החדה ביותר, לפעמים אף כואבת, גם אם הם לא תמיד נעימים לאוזניו של הצופה ואף מעוררת בו אי נוחות ונעימות.
ז'אן ז'אק רוסו בוחן את מהותו של התיאטרון, במילים אחרות, את הפונקציה שאותה הוא נועד למלא. נקודת המוצא היא שהתיאטרון נועד לשרת את האנשים ובמסגרת ייעוד זה ניתן להעריך את חשיבותו. האדם הוא פרי של מודיפיקציה של תרבות, דת, ממשל, חוקים, ותנאים פיזיים. התיאטרון מציג תכנים שמתאימים לרוחה של תקופה ועם.התיאטרון נועד לחזק את האופי הלאומי של עם, להעצים את נטיות קיימות ולספק. זהו מחזה, שמצד אחד גורם לנו לאי נוחות ומצד שני מצחיק אותנו עד דמעות. במונחי תיאטרון,קומדיה של אידאות, של רעיון מסויים – קומדיה הנובעת מתוך תצפית בחיים, היא סוג של קומדיה ההופכת לסאטירה חברתית מתוחכמת.
יהויכין פרידלנדר, משחק נהדר בתפקיד הדמות הקומית בסאטירה. דמות קומית מורכבת בדרך כלל מאיזו שהיא אי-חברותיות, אי הבנה של התנאים החברתיים. בנוסף יש בה חוסר רגישות שמתבטא בחוסר הקשבה למציאות ולתנאיה. כאן מדובר בתפקיד של "מסיונר", המנסה להחזיר בתשובה את הקהל. הקהל הופך להיות הציבור שאותו הוא הגיע לחזק.דרכו לחזק היא אלימה, עם הגיון לא לוגי ואף מגיעה ממקום של עליונות על הקהל ויהירות. כל אלו הופכים אותה לדמות קומית סאטירית.
"מתחזקים" היא הצגת יחיד נוקבת ומשעשעת בו זמנית. לא משנה לאיזה זרם דתי אתה משתייכים, היא בטוח לא תשאיר אתכם אדישים…
צפייה נעימה!
XOXO
אחת שיודעת 😉
צילום: יעל אילן
