– כשאתם ממש צריכים להיכנס דחוף דחוף לרופא, רק שיחתום לכם על טופס קטן
– כשאתם צריכים דחוף להיכנס למעלית וממהרים לעלות/לרדת ואין לכם זמן לשים לב סביבכם
– כשאתם בסופר ויש לכם רק דבר אחד או שניים לקופה המהירה…
תסתכלו סביב, אולי יש מישהו יותר זקוק ממכם לעזרה, ללא יכולת לדבר ולהסביר כמה קשה לו, דחוף לו, כואב לו, מציק לו, והוא רק תולה בכם מבט נוגה, אנושי, מחפש בעיניים שלכם הבנה, אמפתיה, שתעצרו לרגע עבורו את המירוץ המטורף ותזכרו שכולנו קודם כל בני אדם.
לא אדם לאדם זאב. קהילה אנושית אחת רבת זרועות וגפיים, רבת צרכים, גם דומים, גם שונים.
קהילה ללא חמלה, תבעט את החלש מתוכה, תתעלם ממנו. תבחר שלא לראות, שהוא זקוק יותר, זקוק באופן אחר. מותאם.
אז לאישה המהודרת עם הבגדים החגיגיים שמיהרה היום לעבודה וניסתה להידחף לפני הבת שלי בתור לרופאה: תתביישי לך. ערכים זה לא פוסטר על קיר בית הספר. ולילדה שלי יש הורים ואחים שדואגים לזכויות שלה, וגם כרטיס עליו כתוב "פטור מהמתנה בתור".
אני מודה לכל ארגוני ההורים לילדים עם צרכים מיוחדים באשר הם, לכל האמהות והאבות הלביאות והאריות, שבזכותם מתחולל שינוי חברתי תודעתי עבור הילדים של כולנו.
כי היום זה הילד שלי – ומחר זה יכול להיות כל אחד אחר.
הבריאות שמורה לאיוולים…. מחלות, פגיעות, תאונות, פיגועים, זקנה, כולנו בסוף מסיימים בארץ הצרכים המיוחדים, כשאנחנו מקווים שמישהו קשוב יראה אותנו ולא ינטוש אותנו בודדים, בעליבות, בשולי הדרך.
תפגינו חמלה כלפי כל החלש מאיתנו: בעל חיים, קשיש, ילד בעל צרכים מיוחדים – כולם נבראו בצלם. לא במילים וצקצוקי שפתיים, אלא במעשים טובים, בנדיבות אמיתית ומתוך כוונה.
חברה אנושית חזקה נמדדת ביכולת שלה לתמוך בחלש, לעטוף אותו, ולפנות לו מקום – קדימה.
