אני לא מאמינה אבל באופן רשמי סגרתי יותר משבועיים ללא חפיפה בשמפו הריחני האהוב עלי. שבועיים שנראו לי כמו חודשיים ובהם היו עליות ומורדות, משברים ורגעים בהם השמפו הביט עלי ואני עליו וממש יכולתי לשמוע אותו לוחש לי "קחי אותי". אבל ידעתי כל הזמן שאני לא עובדת על אף אחד מלבד הסבום שלי אם אני נכנעת לשמפו שוב.
אז לפני שבועיים התחלתי את השיטה NO POO ללא שמפו, שיטה פשוטה מאוד בעיקרון שלה, אך מבלבלת וגם דורשת זמן (ארחיב בהמשך). בשיטה הזו בעצם נפרדים לשלום מהשמפו והמרכך, חברנו הטובים ועוברים לחפוף במים, כל כמה ימים, לא כל יום. מברישים את השיער טוב טוב כל הזמן ודואגים לפזר את כמויות הסבום (השומן שעל הקרקפת) לאורך השיער.
ככה נראה השיער שלי בשבוע הראשון:
מה שקורה בפועל הוא שהקרקפת שלכם מתבלבלת. היא היתה רגילה עד היום שחופפים אותה ומסירים את שכבת השומן ולכן רגילה לייצר שומן בכמות גדולה הרבה יותר, מה שגורר אחריו חפיפות מרובות או יום יומיות בכדי לסלק את התחושה השומנית. ברגע שמבינים שהשומן הוא חבר ולא סימן ללכלוך, העניינים מתחילים להיות קצת יותר נסבלים.
אז בשבועות הראשונים, הקרקפת מפרישה שומן בעודף מה שיגרום לכם להסתובב עם שיער סופר שומני. אותי זה ממש הגעיל אז הלכתי עם שיער אסוף כל הזמן ופעמיים ולפעמים גם שלוש ביום הברשתי אותו כמה דקות טובות ומסורות כדי לפזר את השומן. בנוסף למתקפה השמנונית אותי הגעיל גם הריח שמלווה לשומן הזה. בשבוע השני הריח היה זוועה יותר מבראשון ולקראת סוף השבוע השני הריח הלך ופחת עד שנעלם.
אני חפפתי עם מים כל שלושה ימים כי לא מומלץ לחפוף כל יום, המים והאבנית יגרמו לקרקפת להפריש עוד סבום והתהליך לא יהיה אפקטיבי. מודה שהיה לי ממש ממש קשה ואפשר להגיד שאפילו קצת סבלתי, ספרתי את הימים עד המקלחת חפיפה. אחרי שבועיים בהם השיער שלי היה אסוף, שמנוני ומבריק, החלטתי לנסות לשחרר אותו לחופשי על תנאי. חפפתי בבוקר את השיער עם מים, כלומר ביצעתי עיסוי טוב טוב של הקרקפת במקלחת (האצבעות נשארות דביקות משומן) הברשתי את השיער ממש טוב ופיזרתי את השומן. אני חייבת לציין שכמי שהיתה מכורה למרכך שיער, השומן עוזר לשיער להיות ממש ממש רך וחלק. אחרי המקלחת עיסיתי את השיער עם שתי טיפות שמן ארומטי לימון ומנטה (זהירות- לימון הוא פוטוטוקסי ולכן לא מומלץ להיחשף איתו לשמש, אני ידעתי שלא אהיה כמעט בשמש באותו היום).
ככה נראה השיער שלי אחרי שבועיים:
[youtube ZrbYiWa9ALE nolink]
ריחנית וחייכנית יצאתי מהבית ונהנתי שהשיער שלי שוב פזור. לקח לו נצח להתייבש, אני מתארת לעצמי שזה בגלל השומן, אבל כשהוא התייבש, הוא היה הרבה הרבה פחות שמנוני מבשבועיים האחרונים. למביטים מהצד, לא נראה לי שהיו שמים לב לאיזשהו דבר שונה. חמישה ס"מ הראשונים של השיער, מהשורש, היו טיפה שמנוניים, אבל לא משהו שהפריע.
למעלה מחצי יום הסתובבתי עם שיער פזור עד שהתחושה השמנונית שוב חזרה ואספתי את השיער שוב. האמת, היה נדמה לי שהתחושה מפריעה לי הרבה יותר מאשר נראת לעין. הקישור הישיר שלי בין שיער שמנוני=שיער מלוכלך דורש הרבה עבודה פנימית כי התקלחתי ואני יודעת שהוא נקי.
אני יודעת שNO POO נשמע קלי קלות, אבל חשוב לי לספר שהדבר דורש גם קצת עבודה שלכם וסבלנות. כל ערב ובוקר רצוי להבריש את השיער טוב טוב עם מברשת רכה (יששש שלי בדרך לארץ, רכשתי באמזון ואחרי שאבדוק אותה אספר לכם איך היא), להעביר אצבעות בשיער ולפזר את השומן עד הקצה. בעצם לדאוג שהשומן יתפזר לאורך שערה וישמור עליה בריאה וגמישה.
במהלך השבועיים האלו הייתי קרובה לשבירה הרבה פעמים, אבל אני יודעת שאחרי שהחודש הראשון יעבור דברים יתחילו להסתדר. בנתים גייסתי לעניין את החצי השני שלי שגם הוא הפסיק עם שמפו ודווקא אין לו תלונות כמוני וגם לא ריח.
אז הנה מגיע לו השבוע השלישי ואני מקווה שמגמת השיפור תלך ותורגש.
אם הגעתם עד פה אז בטח תעניין אתכם עוד נקודה חשובה שסביר להניח שתראו אותה בהרבה בלוגים: סודה לשתייה. בהמון המון מקומות קראתי שאפשר לנקות את השיער עם כפית סודה לשתייה שמערבבים בכוס מים ומאידך קראתי גם הרבה שמספרים שניסו את זה והקרקפת התייבשה להם והרגישו גירודים או שקצות השיער נותרו לבנות מהסודה… מצד שני גם שמעתי שסודה לשתייה שוברת את השיערה… אז מה אגיד לכם, אני ווירתי בנתיים על הניסיון הזה, עיסוי קרקפת ושמנים עובדים לי טוב.
את החומץ תפוחים כמרכך גם לא ניסיתי, שונאת חומץ תפוחים, אני צריכה להיות נואשת כדי להתיז על עצמי מבחירה את הדבר הזה 🙂
