החג הקרוב מביא עימו הרבה הכנות וסידורים. קודם כל הנקיונות, שנעמוד בכבוד בקטגוריית ה"עבדים היינו" בערב ליל הסדר. אחר כך מתחיל תכנון קפדני של ארוחת החג. קניות ובישולים.
בין לבין מוצאים גם את הזמן לקרוא. המדף כבר עמוס בספרים חדשים שמחכים לי. בדרך כלל אני מספרת על ספר אחד, הפעם על ארבעה ספרים.
בפסח המספר 4 עובד מצויין – 4 בנים, 4 הקושיות… ועכשיו גם – 4 ספרים.
ספר החופשה המושלם – ספר חופשה מושלם בעיני הוא ספר שאפשר להעביר איתו את הזמן בטיסה. בעיני, חובה שהבחירה תהיה בספר אהוב ומוכר. האפשרות ליפול על ספר גרוע, שאין לו תחליף ועוד בזמן טיסה, לא הייתי ממליצה.
אני מעדיפה ספר רומנטי. ספר קלאסי. לחלוטין לא ספר מתח, שיטריד את מנוחתי בטיסה.
הבחירה שלי: גאוה ודיעה קדומה – ג'יין אוסטן. בגלל מר' דארסי בגלל האווירה. בגלל שהסיפור והשפה מהלכים עלי כקסם.
(למרות שגם הספר: אקלים – ערן שגיא סשיצקי, יהיה מעולה. ספר קולח במיוחד, שהעלתי עליו פוסט לאחרונה).
ליל שימורים – אחד הספרים שהשאיר אותי ערה כל הלילה הוא דווקא הספר: עצירה קטנה בדרך מאושוויץ – יורן רוזנברג.
כבר משמו של הספר, ניתן להסיק שזה לא ספר קל לקריאה. אבל כשכבר שקעתי לתוכו, לא התנתקתי ממנו.
באופן מוזר, כמה ספרים אחרים על אותה התקופה ריתקו אותי גם הם באותה מידה והדירו שינה מעיני: לבד בברלין – הנס פאלאדה. שירת החטאים – יוסי אבני לוי. נערה מברלין – ג'ייק ווליס סימונס.
ביעור חמץ – ספרים רבים נערמו בכוננית הספרים שלי. לעיתים, ספר נראה מבטיח ומרתק. העטיפה, הכיתוב המזמין שיש בגב הספר, הכל נראה מושלם. אך קורה, שאני לא מצליחה לסיים את הספר.
משהו לא עובר אלי. אולי אנסה שנית. מלכת היופי של ירושלים – שרית לוי-ישי. בנוסף, פיצוחים – אמיר חצרוני. לשניהם פחות התחברתי.
קשה לי לכנות ספר שלא אהבתי במילה "חמץ". יש בי המון הערכה למילה הכתובה. לכתוב ספר זו השקעה אדירה. ההתחייבות לכתיבה. זה תהליך. גם אם אני לא התחברתי לספר מסויים, עדיין ייתכן שמישהו אחר דווקא מאוד יהנה לקרוא אותו.
ספר מתנה לחג – ספרים – המתנה שאני הכי אוהבת להעניק (אך גם לקבל). ספר טוב הוא משהו שאפשר לחזור אליו ולעיין בו בכל עת וכמובן להיזכר במי שהעניק את המתנה.
אני נזכרת בספרי בישול שנתתי במתנה בעבר איטליה של ג'יימי – ג'יימי אוליבר (השף העירום), שבתות וחגים – מיקי שמו, ששת (מתוקים) – קרין גורן ועוד.
ואם הייתי צריכה לבחור ספר אחד מיוחד, שתענוג יהיה להעניק הוא: אם לסבתא היה מיקסר – קרין גורן. ספר מתכונים שמחזיר ומעורר את הטעמים הנוסטלגיים מהילדות, מהמטבח של פעם.
אני מאוד אוהבת לקנות כמתנה דווקא ספרי בישול, ולא רק לבשלנים ולמארחים. ספר בישול טוב, בעיני, הוא סוג של יצירת אמנות. אני מתפעלת מהצילומים, מהעיצוב ומאופן הדגמת המתכונים.
אני אישית הייתי שמחה להעניק לקבל את: המטבח הבריא של על השולחן, את אופים שמרים – גלית והנס ברטלה ואת המטבח הבלקני שלי – של שי לי ליפא.
