הוזמנתי לארוחת טעימות במסעדת אל – סולטאן שנמצאת בכפר, בית זרזיר שבעמק יזרעאל.
כחיפאית שפקדה כמעט את כל המסעדות המזרחיות שיש לעיר להציע לא חשבתי שלמסעדת אל- סולטאן יהייה מה לחדש לי, שהרי האוכל כמעט זהה בכל המסעדות המזרחיות מלבד הארוח הריהוט המיקום הכלים והעיצוב.
אז זהו שכאן הייתה הטעות שלי. מסעדת אל – סולטאן אינה מסעדה מזרחית היא מסעדה המגישה אוכל עממי בדואי שעליו מופקד השף סולטאן.
השף סולטאן לא בוגר שום אקדמיה לבישול. בעצם כן. השף בוגר האקדמיה שאותה ניהלו ביד רמה סבתו ואימו . נכון, המטבח המשפחתי היא האקדמיה בה צמח השף סולטאן.
המסעדה נמצאת בכניסה לכפר בית זרזיר שמאלה בכיכר בערך קילומטר נסיעה ישר ואז בצד שמאל תוכלו למצוא אותה.
בלב השדות של עמק יזרעאל שם שוכן כפר בית זרזיר, על הכביש המחבר את צומת המוביל היישר לעמק יזרעאל דרך רמת ישי.
טיילתם ?
חשקה נפשכם בהפסקה קולינארית המשלבת חווית אירוח ואוכל שלא מצאתי במסעדות מזרחיות אחרות ? אז הגעתם למקום הנכון.
השף סולטאן מופקד על המטבח. בשיחה עם השף התברר לי שכבר בשעה 03:00 הוא נכנס למטבח כדי להתחיל בהכנות.
המסעדה היא עסק משפחתי, ילדיו ואחייניו עובדים בה ובן דודו מנהל אותה. כל עסק שהמשפחה מנהלת אותו מצליח בזכות האינטרס המשותף יש לכולם ומלבד האוכל שמהווה חוויה קולינארית גם האחווה המשפחתית תורמת להצלחה.
המסעדה לא מפוארת ולא נראית כלקוחה מתוך מגזין עיצוב. דווקא בפשטות העיצוב והריהוט יש בה מן הקסם והאוטנטיות ש המיקום האוכל והמקום.
מנות הפתיחה כוללות –
עלי גפן וכרוב ממולאים
קובה שאת בשרו קוצץ השף ולא מעביר במטחנת בשר וזה ההבדל הגדול מכל קובה אחרת שאכלתם באותה צלחת יש גם כדורי פלאפל וטחינה וירקות כבושים
בר סלטים עשיר, צבעוני, ריחני וטרי
מנות נוספות המוגשות כמנות פתיחה הן –
חומוס בייתי שכבר הוכתר על ידי טובים וגדולים ממני כחומוס טוב ביותר בארץ ! עם גרגרי חומוס נימוחים ושמן זית בכמות נדיבה.
במיה. תשכחו מכל מה שלמדתם על במיה, כן ? הבמיה הזו מיוחדת במינה.
מקלובה.
עד כאן גם הצימחונית וגם הטבעונים יכולים להינות ממנות משובחות עם טעם מיוחד וטריות.
המסעדה מציעה גם מגוון בשרים המוצעים "על האש" מגיעים היישר משני האיטליזים האיכותיים שמחזיקה המשפחה בשפרעם וכפר יאסיף. שי ואני כבר לא יכולנו להכיל ולאכול יותר. בהחלט ניתן להנות ולשבוע ממנות הפתיחה והסלטים. לכן, הזמנו רק שיפוד אחד של קבב ואחד של פרגית.
כלי חרס.
המקלובה הגיעה לשולחן מכוסה בקערת חרס. אני חשבתי שזו "הפוזה" של המקום אבל מיד קיבלתי הסבר – קערת החרס שומרת על החום של המקלובה עד שהסועדים יחליטו שהגיעה שעתה וכך היא יכולה להשאר על השולחן כשקערת החרס שומרת על החום והטריות
לשתיה ביקשתי מים. כזו אני, רק מים ולא משנה איפה אני אוכלת. המים גם הגיעו בכד חרס הכד שומר עליהם צוננים ובלי טעם לוואי ממשקאות אחרים אשר מוגשים כך.
את כלי החרס ניתן לרכוש במקום 🙂
מסעדת אל סולטאן: טלפון 04-6514544
_______________________________________________________________________
נגישות –
מאז הנכות החלטתי לא להגיע למקומות שאינם נגישים גם אם בכניסה יש " רק מדרגה קטנה אחת". לא. מדרגה קטנה אחת זה כבר לא נגיש ! וכדאי לכולם להבין את זה ועד כמה המצב מהותי.
מסעדת אל סולטאן נגישה. בכניסה ישנה רמפה בגובה אפס. גם עם זה יש בעיות לא מעטות ועסקים חושבים שפטרו עצמם בכך שאמנם הניחו רמפה אבל לא בגובה אפס.
מה הכוונה לגובה אפס ?
גובה אפס זה אומר בלי הפרשי גבהים בעליה. המסעדה עצמה מרווחת וניתן לנוע בתוכה מבלי להתנצל בפני הסועדים שיזוזו כדי שניתתן יהייה לעבור.
כן, נשמע טריוויאלי. אבל בשטח הדברים נראים אחרת.
