"אם תמיד תעשה את מה שתמיד עשית, תגיע תמיד רק לאן שהגעת."
שינויים,
החל מרגע היוולדנו, רגע יציאתנו מרחם אימנו אנו מתמודדים עם שינויים. חווים שינויים לאורך כל שנות חיינו. גדלים, מתפתחים, לומדים, משתנים.
יש שינויים שנכפים עלינו, יש שינויים שאנו בוחרים לעשות.
יש שינויים שטובים לנו, יש שינויים שמקשים עלינו.
יש שינויים מרגשים כמו חתונה, לידה, התחלה של משהו חדש.
יש שינויים פחות רצויים ולא תמיד מתוך בחירה כמו אובדן, פיטורין, מחלה.
יש אנשים שרודפים אחר שינוי, שמחפשים את הדבר הגדול הבא, שמחפשים את השינוי בכל דבר.
ויש אנשים שפוחדים משינוי, שנאחזים בדבר המוכר והידוע, שמרדימים את הצורך הזה בשינוי.
כל סוג של שינוי מעורר קשת רחבה של רגשות ודפוסי התנהגות שונים.
יש את אותו אחד ש"מתאבד" על השינוי, קופץ למים הקרים ותוך כדי לומד כיצד לשחות.
יש את זה שיושב על קצה הבריכה טובל מידי פעם את הרגליים מחכה שהטמפרטורה תתאים לגופו.
יש את אלו שנחים על מיטת השיזוף נהנים מקרני השמש ונותנים לאחרים להשתכשך במים הקרים.
ויש את אלו שקופצים למים וטובעים, זקוקים למישהו שישלוף אותם משם.
כשנכפה עלינו שינוי לא מבחירה הוא מטלטל, הוא מאיים לפגוע ולהלחם בזהות המוכרת שבנינו במיטב שנות חיינו.
הזהות הישנה שלנו מתקשה לקבל את הזהות החדשה שמשתנה. הזהות החדשה מסרבת לשחרר את הזהות הישנה שמקשה. וביחד נוצרת התנגדות פנימית. אנו נלחמים בעצמנו עם עצמנו. אנחנו מקשים על עצמנו, אנחנו לא מוותרים, לא משחררים, לא סלחניים לעצמנו.
המאבק הזה גורם לנו לשאול שאלות שלא נשאלו מעולם, להעיר שדים מרבצם, להיות חשדניים, לערער דפוסים, לשחרר, להפרד מהישן והמוכר ומלמד אותנו להיות סובלניים. כי שינוי זה תהליך שלוקח זמן, שצריך בשבילו אורך רוח. לכל אחד יש את הקצב שלו והיכולת שלו להסתגל לשינוי ולזהות החדשה.
כשחליתי נכפה עליי שינוי, שינוי לא מבחירה. שינוי שאיים למוטט אותי. שינוי במראה, בגוף. שינוי בטעמים, שינוי ברגשות, שינוי במחשבות, שינוי בבחירות, שינוי בתחושות… שינוי….
אבל גם פתח בפני הזדמנות חדשה, אפשרות לשנות. כששום דבר לא בטוח הכל בעצם אפשרי. הכל היה פתוח בפניי. ואני בחרתי לשנות. בחרתי לערער על הקיים והמוכר, להתעמת עם החדש והלא מוכר ולפסוע בדרכיי הלא נודע.
היה מאבק בין הגוף שלי שנאבק בתופעות הלוואי , באיברים שהוסרו, בשינויים שנכפו עליו. מול הנפש שכמהה הייתה להיאחז בישן ובמוכר, שהתגעגעה ליפית שהייתה לפני המחלה.
הנפש והגוף עברו תהליכים מקבילים, אך הנפש הגיבה מאוחר יותר מהגוף. כל מה שעברתי התרחש קודם בגוף ואחר כך בנפש.
הכל היה סערה אחת גדולה שלאט לאט שקעה. תוך כדי השקיעה האישיות המעודכנת שלי התפרצה מתוך הגוף תוך שבירה והריסה של יפית הישנה והוצאתה לאור של יפית החדשה.
מה שנולד עדיין לא מוכר, הכל כואב, רגיש ומוזר.
וכאן נכנסת הסלחנות לעצמנו ולתהליך ההכרות וההתיידדות עם עצמנו החדשים, עם מה שצומח מאיתנו. עם הדרך החדשה שאנו בוחנים. ובדרך הזאת יהיו דברים שיעציבו אותנו, שיאבדו לנו. אבל גם נגלה דברים חדשים, תובנות ויכולות חדשות שישמחו וימלאו אותנו.
ולכם, כל אלו שעוברים שינוי אם מבחירה או אם מכפייה
תנו לעצמכם להיות בדיוק במקום הזה שאתם נמצאים בו עכשיו, יש תהליכים שאי אפשר לזרז.
תזכרו שלעולם אתם לא לבד. תמיד יהיה לכם את עצמכם וזה המון. זה עולם מלא ועשיר.
עשיר בניסיון חיים ובהתמודדויות מורכבות. עשיר במודעות עצמית וביכולת להנות מהרגעים הקטנים של החיים.
הרגעים האלו שאין בהם זיקוקים או דרמות. הרגעים האלו שמאפשרים לנו לראות את הרוח מניעה את העלים, לשתות כוס תה צמחים חם ומרגיע, לחיות את הרגע, להעריך את החיים.
